¹Therefore when the Lord knew that the Pharisees had heard that Jesus was making and baptizing more disciples than John

¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

²(although Jesus himself didn’t baptize, but his disciples),

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

³he left Judea, and departed into Galilee.

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

⁴He needed to pass through Samaria.

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

⁵So he came to a city of Samaria, called Sychar, near the parcel of ground that Jacob gave to his son, Joseph.

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

⁶Jacob’s well was there. Jesus therefore, being tired from his journey, sat down by the well. It was about the sixth hour noon .

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

⁷A woman of Samaria came to draw water. Jesus said to her, “Give me a drink.”

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

⁸For his disciples had gone away into the city to buy food.

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

⁹The Samaritan woman therefore said to him, “How is it that you, being a Jew, ask for a drink from me, a Samaritan woman?” (For Jews have no dealings with Samaritans.)

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

¹⁰Jesus answered her, “If you knew the gift of God, and who it is who says to you, ‘Give me a drink,’ you would have asked him, and he would have given you living water.”

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

¹¹The woman said to him, “Sir, you have nothing to draw with, and the well is deep. From where then have you that living water?

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

¹²Are you greater than our father, Jacob, who gave us the well, and drank of it himself, as did his children, and his livestock?”

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

¹³Jesus answered her, “Everyone who drinks of this water will thirst again,

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

¹⁴ but whoever drinks of the water that I will give him will never thirst again; but the water that I will give him will become in him a well of water springing up to eternal life.”

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

¹⁵The woman said to him, “Sir, give me this water, so that I don’t get thirsty, neither come all the way here to draw.”

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

¹⁶Jesus said to her, “Go, call your husband, and come here.”

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

¹⁷The woman answered, “I have no husband.” Jesus said to her, “You said well, ‘I have no husband,’

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

¹⁸ for you have had five husbands; and he whom you now have is not your husband. This you have said truly.”

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

¹⁹The woman said to him, “Sir, I perceive that you are a prophet.

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

²⁰Our fathers worshiped in this mountain, and you Jews say that in Jerusalem is the place where people ought to worship.”

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

²¹Jesus said to her, “Woman, believe me, the hour comes, when neither in this mountain, nor in Jerusalem, will you worship the Father.

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

²² You worship that which you don’t know. We worship that which we know; for salvation is from the Jews.

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

²³ But the hour comes, and now is, when the true worshippers will worship the Father in spirit and truth, for the Father seeks such to be his worshippers.

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

²⁴ God is spirit, and those who worship him must worship in spirit and truth.”

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

²⁵The woman said to him, “I know that Messiah comes,” (he who is called Christ). “When he has come, he will declare to us all things.”

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

²⁶Jesus said to her, “I am he, the one who speaks to you.”

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

²⁷At this, his disciples came. They marveled that he was speaking with a woman; yet no one said, “What are you looking for?” or, “Why do you speak with her?”

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

²⁸So the woman left her water pot, and went away into the city, and said to the people,

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

²⁹“Come, see a man who told me everything that I did. Can this be the Christ?”

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

³⁰They went out of the city, and were coming to him.

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

³¹In the meanwhile, the disciples urged him, saying, “Rabbi, eat.”

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

³²But he said to them, “I have food to eat that you don’t know about.”

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

³³The disciples therefore said one to another, “Has anyone brought him something to eat?”

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

³⁴Jesus said to them, “My food is to do the will of him who sent me, and to accomplish his work.

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

³⁵ Don’t you say, ‘There are yet four months until the harvest?’ Behold, I tell you, lift up your eyes, and look at the fields, that they are white for harvest already.

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

³⁶ He who reaps receives wages, and gathers fruit to eternal life; that both he who sows and he who reaps may rejoice together.

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

³⁷ For in this the saying is true, ‘One sows, and another reaps.’

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

³⁸ I sent you to reap that for which you haven’t labored. Others have labored, and you have entered into their labor.”

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

³⁹From that city many of the Samaritans believed in him because of the word of the woman, who testified, “He told me everything that I did.”

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

⁴⁰So when the Samaritans came to him, they begged him to stay with them. He stayed there two days.

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

⁴¹Many more believed because of his word.

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

⁴²They said to the woman, “Now we believe, not because of your speaking; for we have heard for ourselves, and know that this is indeed the Christ, the Savior of the world.”

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

⁴³After the two days he went out from there and went into Galilee.

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

⁴⁴For Jesus himself testified that a prophet has no honor in his own country.

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

⁴⁵So when he came into Galilee, the Galileans received him, having seen all the things that he did in Jerusalem at the feast, for they also went to the feast.

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

⁴⁶Jesus came therefore again to Cana of Galilee, where he made the water into wine. There was a certain nobleman whose son was sick at Capernaum.

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

⁴⁷When he heard that Jesus had come out of Judea into Galilee, he went to him, and begged him that he would come down and heal his son, for he was at the point of death.

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

⁴⁸Jesus therefore said to him, “Unless you see signs and wonders, you will in no way believe.”

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

⁴⁹The nobleman said to him, “Sir, come down before my child dies.”

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

⁵⁰Jesus said to him, “Go your way. Your son lives.” The man believed the word that Jesus spoke to him, and he went his way.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

⁵¹As he was now going down, his servants met him and reported, saying “Your child lives!”

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

⁵²So he inquired of them the hour when he began to get better. They said therefore to him, “Yesterday at the seventh hour, 1:00 P. M. the fever left him.”

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

⁵³So the father knew that it was at that hour in which Jesus said to him, “Your son lives.” He believed, as did his whole house.

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

⁵⁴This is again the second sign that Jesus did, having come out of Judea into Galilee.

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃