¹He also spoke a parable to them that they must always pray, and not give up,

¹וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

²saying, “There was a judge in a certain city who didn’t fear God, and didn’t respect man.

²ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

³ A widow was in that city, and she often came to him, saying, ‘Defend me from my adversary!’

³ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

⁴ He wouldn’t for a while, but afterward he said to himself, ‘Though I neither fear God, nor respect man,

⁴וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

⁵ yet because this widow bothers me, I will defend her, or else she will wear me out by her continual coming.’”

⁵אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

⁶The Lord said, “Listen to what the unrighteous judge says.

⁶ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

⁷ Won’t God avenge his chosen ones, who are crying out to him day and night, and yet he exercises patience with them?

⁷והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

⁸ I tell you that he will avenge them quickly. Nevertheless, when the Son of Man comes, will he find faith on the earth?”

⁸אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

⁹He spoke also this parable to certain people who were convinced of their own righteousness, and who despised all others.

⁹ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

¹⁰ “Two men went up into the temple to pray; one was a Pharisee, and the other was a tax collector.

¹⁰שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

¹¹ The Pharisee stood and prayed to himself like this: ‘God, I thank you, that I am not like the rest of men, extortioners, unrighteous, adulterers, or even like this tax collector.

¹¹ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

¹² I fast twice a week. I give tithes of all that I get.’

¹²אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

¹³ But the tax collector, standing far away, wouldn’t even lift up his eyes to heaven, but beat his breast, saying, ‘God, be merciful to me, a sinner!’

¹³והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

¹⁴ I tell you, this man went down to his house justified rather than the other; for everyone who exalts himself will be humbled, but he who humbles himself will be exalted.”

¹⁴אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

¹⁵They were also bringing their babies to him, that he might touch them. But when the disciples saw it, they rebuked them.

¹⁵ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

¹⁶Jesus summoned them, saying, “Allow the little children to come to me, and don’t hinder them, for the Kingdom of God belongs to such as these.

¹⁶ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

¹⁷ Most certainly, I tell you, whoever doesn’t receive the Kingdom of God like a little child, he will in no way enter into it.”

¹⁷אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

¹⁸A certain ruler asked him, saying, “Good Teacher, what shall I do to inherit eternal life?”

¹⁸וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

¹⁹Jesus asked him, “Why do you call me good? No one is good, except one—God.

¹⁹ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

²⁰ You know the commandments: ‘Don’t commit adultery,’ ‘Don’t murder,’ ‘Don’t steal,’ ‘Don’t give false testimony,’ ‘Honor your father and your mother.’” Exodus 20:12-16; Deuteronomy 5:16-20

²⁰את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

²¹He said, “I have observed all these things from my youth up.”

²¹ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

²²When Jesus heard these things, he said to him, “You still lack one thing. Sell all that you have, and distribute it to the poor. You will have treasure in heaven. Come, follow me.”

²²וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

²³But when he heard these things, he became very sad, for he was very rich.

²³ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

²⁴Jesus, seeing that he became very sad, said, “How hard it is for those who have riches to enter into the Kingdom of God!

²⁴וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁵ For it is easier for a camel to enter in through a needle’s eye, than for a rich man to enter into the Kingdom of God.”

²⁵כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

²⁶Those who heard it said, “Then who can be saved?”

²⁶ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

²⁷But he said, “The things which are impossible with men are possible with God.”

²⁷ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

²⁸Peter said, “Look, we have left everything, and followed you.”

²⁸ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

²⁹He said to them, “Most certainly I tell you, there is no one who has left house, or wife, or brothers, or parents, or children, for the Kingdom of God’s sake,

²⁹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

³⁰ who will not receive many times more in this time, and in the world to come, eternal life.”

³⁰ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

³¹He took the twelve aside, and said to them, “Behold, we are going up to Jerusalem, and all the things that are written through the prophets concerning the Son of Man will be completed.

³¹ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

³² For he will be delivered up to the Gentiles, will be mocked, treated shamefully, and spit on.

³²כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

³³ They will scourge and kill him. On the third day, he will rise again.”

³³ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

³⁴They understood none of these things. This saying was hidden from them, and they didn’t understand the things that were said.

³⁴והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

³⁵It happened, as he came near Jericho, a certain blind man sat by the road, begging.

³⁵ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

³⁶Hearing a multitude going by, he asked what this meant.

³⁶וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

³⁷They told him that Jesus of Nazareth was passing by.

³⁷ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

³⁸He cried out, “Jesus, you son of David, have mercy on me!”

³⁸ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

³⁹Those who led the way rebuked him, that he should be quiet; but he cried out all the more, “You son of David, have mercy on me!”

³⁹וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

⁴⁰Standing still, Jesus commanded him to be brought to him. When he had come near, he asked him,

⁴⁰ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

⁴¹ “What do you want me to do?” He said, “Lord, that I may see again.”

⁴¹מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

⁴²Jesus said to him, “Receive your sight. Your faith has healed you.”

⁴²ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

⁴³Immediately he received his sight, and followed him, glorifying God. All the people, when they saw it, praised God.

⁴³ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃