¹He entered and was passing through Jericho.

¹ויבוא ויעבר ביריחו׃

²There was a man named Zacchaeus. He was a chief tax collector, and he was rich.

²והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

³He was trying to see who Jesus was, and couldn’t because of the crowd, because he was short.

³ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

⁴He ran on ahead, and climbed up into a sycamore tree to see him, for he was to pass that way.

⁴ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

⁵When Jesus came to the place, he looked up and saw him, and said to him, “Zacchaeus, hurry and come down, for today I must stay at your house.”

⁵ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

⁶He hurried, came down, and received him joyfully.

⁶וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

⁷When they saw it, they all murmured, saying, “He has gone in to lodge with a man who is a sinner.”

⁷וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

⁸Zacchaeus stood and said to the Lord, “Behold, Lord, half of my goods I give to the poor. If I have wrongfully exacted anything of anyone, I restore four times as much.”

⁸ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

⁹Jesus said to him, “Today, salvation has come to this house, because he also is a son of Abraham.

⁹ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

¹⁰ For the Son of Man came to seek and to save that which was lost.”

¹⁰כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

¹¹As they heard these things, he went on and told a parable, because he was near Jerusalem, and they supposed that the Kingdom of God would be revealed immediately.

¹¹ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

¹²He said therefore, “A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom, and to return.

¹²על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

¹³ He called ten servants of his, and gave them ten mina coins, 10 minas was more than 3 years’ wages for an agricultural laborer. and told them, ‘Conduct business until I come.’

¹³ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

¹⁴ But his citizens hated him, and sent an envoy after him, saying, ‘We don’t want this man to reign over us.’

¹⁴ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

¹⁵ “It happened when he had come back again, having received the kingdom, that he commanded these servants, to whom he had given the money, to be called to him, that he might know what they had gained by conducting business.

¹⁵ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

¹⁶ The first came before him, saying, ‘Lord, your mina has made ten more minas.’

¹⁶ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

¹⁷ “He said to him, ‘Well done, you good servant! Because you were found faithful with very little, you shall have authority over ten cities.’

¹⁷ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

¹⁸ “The second came, saying, ‘Your mina, Lord, has made five minas.’

¹⁸ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

¹⁹ “So he said to him, ‘And you are to be over five cities.’

¹⁹ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

²⁰ Another came, saying, ‘Lord, behold, your mina, which I kept laid away in a handkerchief,

²⁰ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

²¹ for I feared you, because you are an exacting man. You take up that which you didn’t lay down, and reap that which you didn’t sow.’

²¹מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

²² “He said to him, ‘Out of your own mouth will I judge you, you wicked servant! You knew that I am an exacting man, taking up that which I didn’t lay down, and reaping that which I didn’t sow.

²²ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

²³ Then why didn’t you deposit my money in the bank, and at my coming, I might have earned interest on it?’

²³ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

²⁴ He said to those who stood by, ‘Take the mina away from him, and give it to him who has the ten minas.’

²⁴ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

²⁵ “They said to him, ‘Lord, he has ten minas!’

²⁵ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

²⁶ ‘For I tell you that to everyone who has, will more be given; but from him who doesn’t have, even that which he has will be taken away from him.

²⁶הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

²⁷ But bring those enemies of mine who didn’t want me to reign over them here, and kill them before me.’”

²⁷אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

²⁸Having said these things, he went on ahead, going up to Jerusalem.

²⁸ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

²⁹It happened, when he drew near to Bethsphage TR, NU read “Bethpage” instead of “Bethsphage” and Bethany, at the mountain that is called Olivet, he sent two of his disciples,

²⁹ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

³⁰saying, “Go your way into the village on the other side, in which, as you enter, you will find a colt tied, whereon no man ever yet sat. Untie it, and bring it.

³⁰לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

³¹ If anyone asks you, ‘Why are you untying it?’ say to him: ‘The Lord needs it.’”

³¹וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

³²Those who were sent went away, and found things just as he had told them.

³²וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

³³As they were untying the colt, its owners said to them, “Why are you untying the colt?”

³³ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

³⁴They said, “The Lord needs it.”

³⁴ויאמרו האדון צריך לו׃

³⁵They brought it to Jesus. They threw their cloaks on the colt, and set Jesus on them.

³⁵ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

³⁶As he went, they spread their cloaks in the way.

³⁶ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

³⁷As he was now getting near, at the descent of the Mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and praise God with a loud voice for all the mighty works which they had seen,

³⁷ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

³⁸saying, “Blessed is the King who comes in the name of the Lord! Psalm 118:26 Peace in heaven, and glory in the highest!”

³⁸ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

³⁹Some of the Pharisees from the multitude said to him, “Teacher, rebuke your disciples!”

³⁹ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

⁴⁰He answered them, “I tell you that if these were silent, the stones would cry out.”

⁴⁰ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

⁴¹When he drew near, he saw the city and wept over it,

⁴¹ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

⁴²saying, “If you, even you, had known today the things which belong to your peace! But now, they are hidden from your eyes.

⁴²לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

⁴³ For the days will come on you, when your enemies will throw up a barricade against you, surround you, hem you in on every side,

⁴³כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

⁴⁴ and will dash you and your children within you to the ground. They will not leave in you one stone on another, because you didn’t know the time of your visitation.”

⁴⁴וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

⁴⁵He entered into the temple, and began to drive out those who bought and sold in it,

⁴⁵ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

⁴⁶saying to them, “It is written, ‘My house is a house of prayer,’ Isaiah 56:7 but you have made it a ‘den of robbers’!” Jeremiah 7:11

⁴⁶ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

⁴⁷He was teaching daily in the temple, but the chief priests and the scribes and the leading men among the people sought to destroy him.

⁴⁷ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

⁴⁸They couldn’t find what they might do, for all the people hung on to every word that he said.

⁴⁸ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃