¹He began to speak to them in parables. “A man planted a vineyard, put a hedge around it, dug a pit for the winepress, built a tower, rented it out to a farmer, and went into another country.

¹ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃

² When it was time, he sent a servant to the farmer to get from the farmer his share of the fruit of the vineyard.

²ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃

³ They took him, beat him, and sent him away empty.

³ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃

⁴ Again, he sent another servant to them; and they threw stones at him, wounded him in the head, and sent him away shamefully treated.

⁴ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃

⁵ Again he sent another; and they killed him; and many others, beating some, and killing some.

⁵ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃

⁶ Therefore still having one, his beloved son, he sent him last to them, saying, ‘They will respect my son.’

⁶ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃

⁷ But those farmers said among themselves, ‘This is the heir. Come, let’s kill him, and the inheritance will be ours.’

⁷והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃

⁸ They took him, killed him, and cast him out of the vineyard.

⁸ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃

⁹ What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy the farmers, and will give the vineyard to others.

⁹ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃

¹⁰ Haven’t you even read this Scripture: ‘The stone which the builders rejected, the same was made the head of the corner.

¹⁰הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

¹¹ This was from the Lord, it is marvelous in our eyes’?” Psalm 118:22-23

¹¹מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

¹²They tried to seize him, but they feared the multitude; for they perceived that he spoke the parable against them. They left him, and went away.

¹²ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃

¹³They sent some of the Pharisees and of the Herodians to him, that they might trap him with words.

¹³וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃

¹⁴When they had come, they asked him, “Teacher, we know that you are honest, and don’t defer to anyone; for you aren’t partial to anyone, but truly teach the way of God. Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?

¹⁴ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃

¹⁵Shall we give, or shall we not give?” But he, knowing their hypocrisy, said to them, “Why do you test me? Bring me a denarius, that I may see it.”

¹⁵והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃

¹⁶They brought it. He said to them, “Whose is this image and inscription?” They said to him, “Caesar’s.”

¹⁶ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃

¹⁷Jesus answered them, “Render to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.” They marveled greatly at him.

¹⁷ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃

¹⁸There came to him Sadducees, who say that there is no resurrection. They asked him, saying,

¹⁸ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃

¹⁹“Teacher, Moses wrote to us, ‘If a man’s brother dies, and leaves a wife behind him, and leaves no children, that his brother should take his wife, and raise up offspring for his brother.’

¹⁹רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃

²⁰There were seven brothers. The first took a wife, and dying left no offspring.

²⁰והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃

²¹The second took her, and died, leaving no children behind him. The third likewise;

²¹ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃

²²and the seven took her and left no children. Last of all the woman also died.

²²ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃

²³In the resurrection, when they rise, whose wife will she be of them? For the seven had her as a wife.”

²³ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃

²⁴Jesus answered them, “Isn’t this because you are mistaken, not knowing the Scriptures, nor the power of God?

²⁴ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃

²⁵ For when they will rise from the dead, they neither marry, nor are given in marriage, but are like angels in heaven.

²⁵כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃

²⁶ But about the dead, that they are raised; haven’t you read in the book of Moses, about the Bush, how God spoke to him, saying, ‘I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob’ Exodus 3:6 ?

²⁶ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃

²⁷ He is not the God of the dead, but of the living. You are therefore badly mistaken.”

²⁷האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃

²⁸One of the scribes came, and heard them questioning together. Knowing that he had answered them well, asked him, “Which commandment is the greatest of all?”

²⁸ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃

²⁹Jesus answered, “The greatest is, ‘Hear, Israel, the Lord our God, the Lord is one:

²⁹ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

³⁰ you shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your mind, and with all your strength.’ Deuteronomy 6:4-5 This is the first commandment.

³⁰ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃

³¹ The second is like this, ‘You shall love your neighbor as yourself.’ Leviticus 19:18 There is no other commandment greater than these.”

³¹והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃

³²The scribe said to him, “Truly, teacher, you have said well that he is one, and there is none other but he,

³²ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃

³³and to love him with all the heart, and with all the understanding, with all the soul, and with all the strength, and to love his neighbor as himself, is more important than all whole burnt offerings and sacrifices.”

³³ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃

³⁴When Jesus saw that he answered wisely, he said to him, “You are not far from the Kingdom of God.” No one dared ask him any question after that.

³⁴וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃

³⁵Jesus responded, as he taught in the temple, “How is it that the scribes say that the Christ is the son of David?

³⁵ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃

³⁶ For David himself said in the Holy Spirit, ‘The Lord said to my Lord, “Sit at my right hand, until I make your enemies the footstool of your feet.”’ Psalm 110:1

³⁶והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

³⁷ Therefore David himself calls him Lord, so how can he be his son?” The common people heard him gladly.

³⁷הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃

³⁸In his teaching he said to them, “Beware of the scribes, who like to walk in long robes, and to get greetings in the marketplaces,

³⁸ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃

³⁹ and the best seats in the synagogues, and the best places at feasts:

³⁹ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

⁴⁰ those who devour widows’ houses, and for a pretense make long prayers. These will receive greater condemnation.”

⁴⁰הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

⁴¹Jesus sat down opposite the treasury, and saw how the multitude cast money into the treasury. Many who were rich cast in much.

⁴¹וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃

⁴²A poor widow came, and she cast in two small brass coins, literally, lepta (or widow’s mites). Lepta are very small brass coins worth half a quadrans each, which is a quarter of the copper assarion. Lepta are worth less than 1% of an agricultural worker’s daily wages. which equal a quadrans coin. A quadrans is a coin worth about 1/64 of a denarius. A denarius is about one day’s wages for an agricultural laborer.

⁴²ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃

⁴³He called his disciples to himself, and said to them, “Most certainly I tell you, this poor widow gave more than all those who are giving into the treasury,

⁴³ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃

⁴⁴ for they all gave out of their abundance, but she, out of her poverty, gave all that she had to live on.”

⁴⁴כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃