¹He entered again into the synagogue, and there was a man there who had his hand withered.

¹וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃

²They watched him, whether he would heal him on the Sabbath day, that they might accuse him.

²ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

³He said to the man who had his hand withered, “Stand up.”

³ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃

⁴He said to them, “Is it lawful on the Sabbath day to do good, or to do harm? To save a life, or to kill?” But they were silent.

⁴ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃

⁵When he had looked around at them with anger, being grieved at the hardening of their hearts, he said to the man, “Stretch out your hand.” He stretched it out, and his hand was restored as healthy as the other.

⁵ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃

⁶The Pharisees went out, and immediately conspired with the Herodians against him, how they might destroy him.

⁶והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

⁷Jesus withdrew to the sea with his disciples, and a great multitude followed him from Galilee, from Judea,

⁷וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃

⁸from Jerusalem, from Idumaea, beyond the Jordan, and those from around Tyre and Sidon. A great multitude, hearing what great things he did, came to him.

⁸ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

⁹He spoke to his disciples that a little boat should stay near him because of the crowd, so that they wouldn’t press on him.

⁹ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃

¹⁰For he had healed many, so that as many as had diseases pressed on him that they might touch him.

¹⁰כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃

¹¹The unclean spirits, whenever they saw him, fell down before him, and cried, “You are the Son of God!”

¹¹והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

¹²He sternly warned them that they should not make him known.

¹²ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃

¹³He went up into the mountain, and called to himself those whom he wanted, and they went to him.

¹³ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃

¹⁴He appointed twelve, that they might be with him, and that he might send them out to preach,

¹⁴וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃

¹⁵and to have authority to heal sicknesses and to cast out demons:

¹⁵והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃

¹⁶Simon, to whom he gave the name Peter;

¹⁶ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃

¹⁷James the son of Zebedee; John, the brother of James, and he surnamed them Boanerges, which means, Sons of Thunder;

¹⁷ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃

¹⁸Andrew; Philip; Bartholomew; Matthew; Thomas; James, the son of Alphaeus; Thaddaeus; Simon the Zealot;

¹⁸ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃

¹⁹and Judas Iscariot, who also betrayed him. He came into a house.

¹⁹ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃

²⁰The multitude came together again, so that they could not so much as eat bread.

²⁰ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃

²¹When his friends heard it, they went out to seize him: for they said, “He is insane.”

²¹וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

²²The scribes who came down from Jerusalem said, “He has Beelzebul,” and, “By the prince of the demons he casts out the demons.”

²²והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃

²³He summoned them, and said to them in parables, “How can Satan cast out Satan?

²³ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃

²⁴ If a kingdom is divided against itself, that kingdom cannot stand.

²⁴ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃

²⁵ If a house is divided against itself, that house cannot stand.

²⁵ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃

²⁶ If Satan has risen up against himself, and is divided, he can’t stand, but has an end.

²⁶ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃

²⁷ But no one can enter into the house of the strong man to plunder, unless he first binds the strong man; and then he will plunder his house.

²⁷אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

²⁸ Most certainly I tell you, all sins of the descendants of man will be forgiven, including their blasphemies with which they may blaspheme;

²⁸אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃

²⁹ but whoever may blaspheme against the Holy Spirit never has forgiveness, but is guilty of an eternal sin”

²⁹אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

³⁰—because they said, “He has an unclean spirit.”

³⁰כי המה אמרו רוח טמאה בו׃

³¹His mother and his brothers came, and standing outside, they sent to him, calling him.

³¹ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃

³²A multitude was sitting around him, and they told him, “Behold, your mother, your brothers, and your sisters TR omits “your sisters” are outside looking for you.”

³²והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃

³³He answered them, “Who are my mother and my brothers?”

³³ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃

³⁴Looking around at those who sat around him, he said, “Behold, my mother and my brothers!

³⁴ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃

³⁵ For whoever does the will of God, the same is my brother, and my sister, and mother.”

³⁵כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃