¹Again he began to teach by the seaside. A great multitude was gathered to him, so that he entered into a boat in the sea, and sat down. All the multitude were on the land by the sea.

¹וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

²He taught them many things in parables, and told them in his teaching,

²וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

³ “Listen! Behold, the farmer went out to sow,

³שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

⁴ and it happened, as he sowed, some seed fell by the road, and the birds TR adds “of the air” came and devoured it.

⁴ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

⁵ Others fell on the rocky ground, where it had little soil, and immediately it sprang up, because it had no depth of soil.

⁵ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁶ When the sun had risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

⁷ Others fell among the thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

⁸ Others fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing. Some brought forth thirty times, some sixty times, and some one hundred times as much.”

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

⁹He said, “Whoever has ears to hear, let him hear.”

⁹ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁰When he was alone, those who were around him with the twelve asked him about the parables.

¹⁰ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

¹¹He said to them, “To you is given the mystery of the Kingdom of God, but to those who are outside, all things are done in parables,

¹¹ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

¹² that ‘seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand; lest perhaps they should turn again, and their sins should be forgiven them.’” Isaiah 6:9-10

¹²למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

¹³He said to them, “Don’t you understand this parable? How will you understand all of the parables?

¹³ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

¹⁴ The farmer sows the word.

¹⁴הזרע הוא זרע את הדבר׃

¹⁵ The ones by the road are the ones where the word is sown; and when they have heard, immediately Satan comes, and takes away the word which has been sown in them.

¹⁵ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

¹⁶ These in the same way are those who are sown on the rocky places, who, when they have heard the word, immediately receive it with joy.

¹⁶וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

¹⁷ They have no root in themselves, but are short-lived. When oppression or persecution arises because of the word, immediately they stumble.

¹⁷אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

¹⁸ Others are those who are sown among the thorns. These are those who have heard the word,

¹⁸והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

¹⁹ and the cares of this age, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in choke the word, and it becomes unfruitful.

¹⁹ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²⁰ Those which were sown on the good ground are those who hear the word, and accept it, and bear fruit, some thirty times, some sixty times, and some one hundred times.”

²⁰ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

²¹He said to them, “Is the lamp brought to be put under a basket literally, a modion, a dry measuring basket containing about a peck (about 9 litres) or under a bed? Isn’t it put on a stand?

²¹ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

²² For there is nothing hidden, except that it should be made known; neither was anything made secret, but that it should come to light.

²²כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

²³ If any man has ears to hear, let him hear.”

²³כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

²⁴He said to them, “Take heed what you hear. With whatever measure you measure, it will be measured to you, and more will be given to you who hear.

²⁴ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

²⁵ For whoever has, to him will more be given, and he who doesn’t have, even that which he has will be taken away from him.”

²⁵כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

²⁶He said, “The Kingdom of God is as if a man should cast seed on the earth,

²⁶ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

²⁷ and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, he doesn’t know how.

²⁷וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

²⁸ For the earth bears fruit: first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.

²⁸כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

²⁹ But when the fruit is ripe, immediately he puts forth the sickle, because the harvest has come.”

²⁹וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

³⁰He said, “How will we liken the Kingdom of God? Or with what parable will we illustrate it?

³⁰ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

³¹ It’s like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, though it is less than all the seeds that are on the earth,

³¹כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

³² yet when it is sown, grows up, and becomes greater than all the herbs, and puts out great branches, so that the birds of the sky can lodge under its shadow.”

³²ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

³³With many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear it.

³³ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

³⁴Without a parable he didn’t speak to them; but privately to his own disciples he explained everything.

³⁴ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

³⁵On that day, when evening had come, he said to them, “Let’s go over to the other side.”

³⁵ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

³⁶Leaving the multitude, they took him with them, even as he was, in the boat. Other small boats were also with him.

³⁶ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

³⁷A big wind storm arose, and the waves beat into the boat, so much that the boat was already filled.

³⁷ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

³⁸He himself was in the stern, asleep on the cushion, and they woke him up, and told him, “Teacher, don’t you care that we are dying?”

³⁸והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

³⁹He awoke, and rebuked the wind, and said to the sea, “Peace! Be still!” The wind ceased, and there was a great calm.

³⁹ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

⁴⁰He said to them, “Why are you so afraid? How is it that you have no faith?”

⁴⁰ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

⁴¹They were greatly afraid, and said to one another, “Who then is this, that even the wind and the sea obey him?”

⁴¹וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃