¹Then Pharisees and scribes came to Jesus from Jerusalem, saying,

¹אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

²“Why do your disciples disobey the tradition of the elders? For they don’t wash their hands when they eat bread.”

²ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

³He answered them, “Why do you also disobey the commandment of God because of your tradition?

³ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

⁴ For God commanded, ‘Honor your father and your mother,’ Exodus 20:12; Deuteronomy 5:16 and, ‘He who speaks evil of father or mother, let him be put to death.’ Exodus 21:17; Leviticus 20:9

⁴כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

⁵ But you say, ‘Whoever may tell his father or his mother, “Whatever help you might otherwise have gotten from me is a gift devoted to God,”

⁵ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

⁶ he shall not honor his father or mother.’ You have made the commandment of God void because of your tradition.

⁶ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

⁷ You hypocrites! Well did Isaiah prophesy of you, saying,

⁷חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

⁸ ‘These people draw near to me with their mouth, and honor me with their lips; but their heart is far from me.

⁸העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

⁹ And in vain do they worship me, teaching as doctrine rules made by men.’” Isaiah 29:13

⁹ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

¹⁰He summoned the multitude, and said to them, “Hear, and understand.

¹⁰ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

¹¹ That which enters into the mouth doesn’t defile the man; but that which proceeds out of the mouth, this defiles the man.”

¹¹לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

¹²Then the disciples came, and said to him, “Do you know that the Pharisees were offended, when they heard this saying?”

¹²ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

¹³But he answered, “Every plant which my heavenly Father didn’t plant will be uprooted.

¹³ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

¹⁴ Leave them alone. They are blind guides of the blind. If the blind guide the blind, both will fall into a pit.”

¹⁴הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

¹⁵Peter answered him, “Explain the parable to us.”

¹⁵ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

¹⁶So Jesus said, “Do you also still not understand?

¹⁶ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

¹⁷ Don’t you understand that whatever goes into the mouth passes into the belly, and then out of the body?

¹⁷העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

¹⁸ But the things which proceed out of the mouth come out of the heart, and they defile the man.

¹⁸אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

¹⁹ For out of the heart come forth evil thoughts, murders, adulteries, sexual sins, thefts, false testimony, and blasphemies.

¹⁹כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

²⁰ These are the things which defile the man; but to eat with unwashed hands doesn’t defile the man.”

²⁰אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

²¹Jesus went out from there, and withdrew into the region of Tyre and Sidon.

²¹ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

²²Behold, a Canaanite woman came out from those borders, and cried, saying, “Have mercy on me, Lord, you son of David! My daughter is severely demonized!”

²²והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

²³But he answered her not a word. His disciples came and begged him, saying, “Send her away; for she cries after us.”

²³והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

²⁴But he answered, “I wasn’t sent to anyone but the lost sheep of the house of Israel.”

²⁴ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

²⁵But she came and worshiped him, saying, “Lord, help me.”

²⁵והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

²⁶But he answered, “It is not appropriate to take the children’s bread and throw it to the dogs.”

²⁶ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

²⁷But she said, “Yes, Lord, but even the dogs eat the crumbs which fall from their masters’ table.”

²⁷ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

²⁸Then Jesus answered her, “Woman, great is your faith! Be it done to you even as you desire.” And her daughter was healed from that hour.

²⁸ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

²⁹Jesus departed there, and came near to the sea of Galilee; and he went up into the mountain, and sat there.

²⁹ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

³⁰Great multitudes came to him, having with them the lame, blind, mute, maimed, and many others, and they put them down at his feet. He healed them,

³⁰ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

³¹so that the multitude wondered when they saw the mute speaking, injured whole, lame walking, and blind seeing—and they glorified the God of Israel.

³¹ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

³²Jesus summoned his disciples and said, “I have compassion on the multitude, because they continue with me now three days and have nothing to eat. I don’t want to send them away fasting, or they might faint on the way.”

³²ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

³³The disciples said to him, “Where should we get so many loaves in a deserted place as to satisfy so great a multitude?”

³³ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

³⁴Jesus said to them, “How many loaves do you have?” They said, “Seven, and a few small fish.”

³⁴ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

³⁵He commanded the multitude to sit down on the ground;

³⁵ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

³⁶and he took the seven loaves and the fish. He gave thanks and broke them, and gave to the disciples, and the disciples to the multitudes.

³⁶ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

³⁷They all ate, and were filled. They took up seven baskets full of the broken pieces that were left over.

³⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

³⁸Those who ate were four thousand men, besides women and children.

³⁸והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

³⁹Then he sent away the multitudes, got into the boat, and came into the borders of Magdala.

³⁹וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃