¹In that hour the disciples came to Jesus, saying, “Who then is greatest in the Kingdom of Heaven?”

¹בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃

²Jesus called a little child to himself, and set him in their midst,

²ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃

³and said, “Most certainly I tell you, unless you turn, and become as little children, you will in no way enter into the Kingdom of Heaven.

³ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

⁴ Whoever therefore humbles himself as this little child, the same is the greatest in the Kingdom of Heaven.

⁴לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃

⁵ Whoever receives one such little child in my name receives me,

⁵וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃

⁶ but whoever causes one of these little ones who believe in me to stumble, it would be better for him that a huge millstone should be hung around his neck, and that he should be sunk in the depths of the sea.

⁶וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃

⁷ “Woe to the world because of occasions of stumbling! For it must be that the occasions come, but woe to that person through whom the occasion comes!

⁷אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃

⁸ If your hand or your foot causes you to stumble, cut it off, and cast it from you. It is better for you to enter into life maimed or crippled, rather than having two hands or two feet to be cast into the eternal fire.

⁸ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃

⁹ If your eye causes you to stumble, pluck it out, and cast it from you. It is better for you to enter into life with one eye, rather than having two eyes to be cast into the Gehenna or, Hell of fire.

⁹ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃

¹⁰ See that you don’t despise one of these little ones, for I tell you that in heaven their angels always see the face of my Father who is in heaven.

¹⁰ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃

¹¹ For the Son of Man came to save that which was lost.

¹¹כי בא בן האדם להושיע את האבד׃

¹² “What do you think? If a man has one hundred sheep, and one of them goes astray, doesn’t he leave the ninety-nine, go to the mountains, and seek that which has gone astray?

¹²מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃

¹³ If he finds it, most certainly I tell you, he rejoices over it more than over the ninety-nine which have not gone astray.

¹³והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃

¹⁴ Even so it is not the will of your Father who is in heaven that one of these little ones should perish.

¹⁴כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃

¹⁵ “If your brother sins against you, go, show him his fault between you and him alone. If he listens to you, you have gained back your brother.

¹⁵וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃

¹⁶ But if he doesn’t listen, take one or two more with you, that at the mouth of two or three witnesses every word may be established. Deuteronomy 19:15

¹⁶ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃

¹⁷ If he refuses to listen to them, tell it to the assembly. If he refuses to hear the assembly also, let him be to you as a Gentile or a tax collector.

¹⁷ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃

¹⁸ Most certainly I tell you, whatever things you bind on earth will have been bound in heaven, and whatever things you release on earth will have been released in heaven.

¹⁸אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃

¹⁹ Again, assuredly I tell you, that if two of you will agree on earth concerning anything that they will ask, it will be done for them by my Father who is in heaven.

¹⁹ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃

²⁰ For where two or three are gathered together in my name, there I am in their midst.”

²⁰כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃

²¹Then Peter came and said to him, “Lord, how often shall my brother sin against me, and I forgive him? Until seven times?”

²¹ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃

²²Jesus said to him, “I don’t tell you until seven times, but, until seventy times seven.

²²ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃

²³ Therefore the Kingdom of Heaven is like a certain king, who wanted to reconcile accounts with his servants.

²³על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃

²⁴ When he had begun to reconcile, one was brought to him who owed him ten thousand talents. Ten thousand talents represents an extremely large sum of money, equivalent to about 60,000,000 denarii, where one denarius was typical of one day’s wages for agricultural labor.

²⁴וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃

²⁵ But because he couldn’t pay, his lord commanded him to be sold, with his wife, his children, and all that he had, and payment to be made.

²⁵ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃

²⁶ The servant therefore fell down and kneeled before him, saying, ‘Lord, have patience with me, and I will repay you all!’

²⁶ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃

²⁷ The lord of that servant, being moved with compassion, released him, and forgave him the debt.

²⁷ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃

²⁸ “But that servant went out, and found one of his fellow servants, who owed him one hundred denarii, 100 denarii was about one sixtieth of a talent. and he grabbed him, and took him by the throat, saying, ‘Pay me what you owe!’

²⁸ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃

²⁹ “So his fellow servant fell down at his feet and begged him, saying, ‘Have patience with me, and I will repay you!’

²⁹ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃

³⁰ He would not, but went and cast him into prison, until he should pay back that which was due.

³⁰והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃

³¹ So when his fellow servants saw what was done, they were exceedingly sorry, and came and told to their lord all that was done.

³¹וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃

³² Then his lord called him in, and said to him, ‘You wicked servant! I forgave you all that debt, because you begged me.

³²ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃

³³ Shouldn’t you also have had mercy on your fellow servant, even as I had mercy on you?’

³³הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃

³⁴ His lord was angry, and delivered him to the tormentors, until he should pay all that was due to him.

³⁴ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃

³⁵ So my heavenly Father will also do to you, if you don’t each forgive your brother from your hearts for his misdeeds.”

³⁵ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃