¹It happened, when Jesus had finished all these words, that he said to his disciples,

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

² “You know that after two days the Passover is coming, and the Son of Man will be delivered up to be crucified.”

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

³Then the chief priests, the scribes, and the elders of the people were gathered together in the court of the high priest, who was called Caiaphas.

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

⁴They took counsel together that they might take Jesus by deceit, and kill him.

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁵But they said, “Not during the feast, lest a riot occur among the people.”

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁶Now when Jesus was in Bethany, in the house of Simon the leper,

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁷a woman came to him having an alabaster jar of very expensive ointment, and she poured it on his head as he sat at the table.

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁸But when his disciples saw this, they were indignant, saying, “Why this waste?

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁹For this ointment might have been sold for much, and given to the poor.”

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

¹⁰However, knowing this, Jesus said to them, “Why do you trouble the woman? Because she has done a good work for me.

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹¹ For you always have the poor with you; but you don’t always have me.

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹² For in pouring this ointment on my body, she did it to prepare me for burial.

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹³ Most certainly I tell you, wherever this Good News is preached in the whole world, what this woman has done will also be spoken of as a memorial of her.”

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹⁴Then one of the twelve, who was called Judas Iscariot, went to the chief priests,

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁵and said, “What are you willing to give me, that I should deliver him to you?” They weighed out for him thirty pieces of silver.

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁶From that time he sought opportunity to betray him.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁷Now on the first day of unleavened bread, the disciples came to Jesus, saying to him, “Where do you want us to prepare for you to eat the Passover?”

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁸He said, “Go into the city to a certain person, and tell him, ‘The Teacher says, “My time is at hand. I will keep the Passover at your house with my disciples.”’”

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁹The disciples did as Jesus commanded them, and they prepared the Passover.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

²⁰Now when evening had come, he was reclining at the table with the twelve disciples.

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²¹As they were eating, he said, “Most certainly I tell you that one of you will betray me.”

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²They were exceedingly sorrowful, and each began to ask him, “It isn’t me, is it, Lord?”

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²³He answered, “He who dipped his hand with me in the dish, the same will betray me.

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²⁴ The Son of Man goes, even as it is written of him, but woe to that man through whom the Son of Man is betrayed! It would be better for that man if he had not been born.”

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁵Judas, who betrayed him, answered, “It isn’t me, is it, Rabbi?” He said to him, “You said it.”

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁶As they were eating, Jesus took bread, gave thanks for TR reads “blessed” instead of “gave thanks for” it, and broke it. He gave to the disciples, and said, “Take, eat; this is my body.”

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁷He took the cup, gave thanks, and gave to them, saying, “All of you drink it,

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁸ for this is my blood of the new covenant, which is poured out for many for the remission of sins.

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁹ But I tell you that I will not drink of this fruit of the vine from now on, until that day when I drink it anew with you in my Father’s Kingdom.”

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

³⁰When they had sung a hymn, they went out to the Mount of Olives.

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³¹Then Jesus said to them, “All of you will be made to stumble because of me tonight, for it is written, ‘I will strike the shepherd, and the sheep of the flock will be scattered.’ Zechariah 13:7

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³² But after I am raised up, I will go before you into Galilee.”

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³³But Peter answered him, “Even if all will be made to stumble because of you, I will never be made to stumble.”

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³⁴Jesus said to him, “Most certainly I tell you that tonight, before the rooster crows, you will deny me three times.”

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁵Peter said to him, “Even if I must die with you, I will not deny you.” All of the disciples also said likewise.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁶Then Jesus came with them to a place called Gethsemane, and said to his disciples, “Sit here, while I go there and pray.”

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁷He took with him Peter and the two sons of Zebedee, and began to be sorrowful and severely troubled.

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁸Then he said to them, “My soul is exceedingly sorrowful, even to death. Stay here, and watch with me.”

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁹He went forward a little, fell on his face, and prayed, saying, “My Father, if it is possible, let this cup pass away from me; nevertheless, not what I desire, but what you desire.”

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴⁰He came to the disciples, and found them sleeping, and said to Peter, “What, couldn’t you watch with me for one hour?

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴¹ Watch and pray, that you don’t enter into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.”

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴²Again, a second time he went away, and prayed, saying, “My Father, if this cup can’t pass away from me unless I drink it, your desire be done.”

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴³He came again and found them sleeping, for their eyes were heavy.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴⁴He left them again, went away, and prayed a third time, saying the same words.

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁵Then he came to his disciples, and said to them, “Sleep on now, and take your rest. Behold, the hour is at hand, and the Son of Man is betrayed into the hands of sinners.

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁶ Arise, let’s be going. Behold, he who betrays me is at hand.”

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁷While he was still speaking, behold, Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and clubs, from the chief priest and elders of the people.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁸Now he who betrayed him gave them a sign, saying, “Whoever I kiss, he is the one. Seize him.”

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁹Immediately he came to Jesus, and said, “Hail, Rabbi!” and kissed him.

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁵⁰Jesus said to him, “Friend, why are you here?” Then they came and laid hands on Jesus, and took him.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵¹Behold, one of those who were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and struck the servant of the high priest, and struck off his ear.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵²Then Jesus said to him, “Put your sword back into its place, for all those who take the sword will die by the sword.

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵³ Or do you think that I couldn’t ask my Father, and he would even now send me more than twelve legions of angels?

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵⁴ How then would the Scriptures be fulfilled that it must be so?”

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁵In that hour Jesus said to the multitudes, “Have you come out as against a robber with swords and clubs to seize me? I sat daily in the temple teaching, and you didn’t arrest me.

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁶ But all this has happened, that the Scriptures of the prophets might be fulfilled.” Then all the disciples left him, and fled.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁷Those who had taken Jesus led him away to Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were gathered together.

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁸But Peter followed him from a distance, to the court of the high priest, and entered in and sat with the officers, to see the end.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁹Now the chief priests, the elders, and the whole council sought false testimony against Jesus, that they might put him to death;

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁶⁰and they found none. Even though many false witnesses came forward, they found none. But at last two false witnesses came forward,

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶¹and said, “This man said, ‘I am able to destroy the temple of God, and to build it in three days.’”

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶²The high priest stood up, and said to him, “Have you no answer? What is this that these testify against you?”

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶³But Jesus held his peace. The high priest answered him, “I adjure you by the living God, that you tell us whether you are the Christ, the Son of God.”

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶⁴Jesus said to him, “You have said it. Nevertheless, I tell you, after this you will see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming on the clouds of the sky.”

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁵Then the high priest tore his clothing, saying, “He has spoken blasphemy! Why do we need any more witnesses? Behold, now you have heard his blasphemy.

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁶What do you think?” They answered, “He is worthy of death!”

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁷Then they spit in his face and beat him with their fists, and some slapped him,

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁸saying, “Prophesy to us, you Christ! Who hit you?”

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁹Now Peter was sitting outside in the court, and a maid came to him, saying, “You were also with Jesus, the Galilean!”

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁷⁰But he denied it before them all, saying, “I don’t know what you are talking about.”

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷¹When he had gone out onto the porch, someone else saw him, and said to those who were there, “This man also was with Jesus of Nazareth.”

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷²Again he denied it with an oath, “I don’t know the man.”

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷³After a little while those who stood by came and said to Peter, “Surely you are also one of them, for your speech makes you known.”

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷⁴Then he began to curse and to swear, “I don’t know the man!” Immediately the rooster crowed.

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁵Peter remembered the word which Jesus had said to him, “Before the rooster crows, you will deny me three times.” He went out and wept bitterly.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃