¹Now when morning had come, all the chief priests and the elders of the people took counsel against Jesus to put him to death:

¹ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃

²and they bound him, and led him away, and delivered him up to Pontius Pilate, the governor.

²ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃

³Then Judas, who betrayed him, when he saw that Jesus was condemned, felt remorse, and brought back the thirty pieces of silver to the chief priests and elders,

³וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃

⁴saying, “I have sinned in that I betrayed innocent blood.” But they said, “What is that to us? You see to it.”

⁴חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃

⁵He threw down the pieces of silver in the sanctuary, and departed. He went away and hanged himself.

⁵וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃

⁶The chief priests took the pieces of silver, and said, “It’s not lawful to put them into the treasury, since it is the price of blood.”

⁶ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃

⁷They took counsel, and bought the potter’s field with them, to bury strangers in.

⁷ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃

⁸Therefore that field was called “The Field of Blood” to this day.

⁸על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃

⁹Then that which was spoken through Jeremiah some manuscripts omit “Jeremiah” the prophet was fulfilled, saying, “They took the thirty pieces of silver, the price of him upon whom a price had been set, whom some of the children of Israel priced,

⁹אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃

¹⁰and they gave them for the potter’s field, as the Lord commanded me.” Zechariah 11:12-13; Jeremiah 19:1-13; 32:6-9

¹⁰ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃

¹¹Now Jesus stood before the governor: and the governor asked him, saying, “Are you the King of the Jews?” Jesus said to him, “So you say.”

¹¹וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃

¹²When he was accused by the chief priests and elders, he answered nothing.

¹²וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃

¹³Then Pilate said to him, “Don’t you hear how many things they testify against you?”

¹³ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃

¹⁴He gave him no answer, not even one word, so that the governor marveled greatly.

¹⁴ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

¹⁵Now at the feast the governor was accustomed to release to the multitude one prisoner, whom they desired.

¹⁵ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃

¹⁶They had then a notable prisoner, called Barabbas.

¹⁶ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃

¹⁷When therefore they were gathered together, Pilate said to them, “Whom do you want me to release to you? Barabbas, or Jesus, who is called Christ?”

¹⁷ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃

¹⁸For he knew that because of envy they had delivered him up.

¹⁸כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃

¹⁹While he was sitting on the judgment seat, his wife sent to him, saying, “Have nothing to do with that righteous man, for I have suffered many things this day in a dream because of him.”

¹⁹ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃

²⁰Now the chief priests and the elders persuaded the multitudes to ask for Barabbas, and destroy Jesus.

²⁰והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃

²¹But the governor answered them, “Which of the two do you want me to release to you?” They said, “Barabbas!”

²¹ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃

²²Pilate said to them, “What then shall I do to Jesus, who is called Christ?” They all said to him, “Let him be crucified!”

²²ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃

²³But the governor said, “Why? What evil has he done?” But they cried out exceedingly, saying, “Let him be crucified!”

²³ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃

²⁴So when Pilate saw that nothing was being gained, but rather that a disturbance was starting, he took water, and washed his hands before the multitude, saying, “I am innocent of the blood of this righteous person. You see to it.”

²⁴ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃

²⁵All the people answered, “May his blood be on us, and on our children!”

²⁵ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃

²⁶Then he released to them Barabbas, but Jesus he flogged and delivered to be crucified.

²⁶אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

²⁷Then the governor’s soldiers took Jesus into the Praetorium, and gathered the whole garrison together against him.

²⁷ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃

²⁸They stripped him, and put a scarlet robe on him.

²⁸ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃

²⁹They braided a crown of thorns and put it on his head, and a reed in his right hand; and they kneeled down before him, and mocked him, saying, “Hail, King of the Jews!”

²⁹וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

³⁰They spat on him, and took the reed and struck him on the head.

³⁰וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃

³¹When they had mocked him, they took the robe off of him, and put his clothes on him, and led him away to crucify him.

³¹ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

³²As they came out, they found a man of Cyrene, Simon by name, and they compelled him to go with them, that he might carry his cross.

³²ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃

³³They came to a place called “Golgotha,” that is to say, “The place of a skull.”

³³ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃

³⁴They gave him sour wine to drink mixed with gall. When he had tasted it, he would not drink.

³⁴ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃

³⁵When they had crucified him, they divided his clothing among them, casting lots, TR adds “that it might be fulfilled which was spoken by the prophet: ‘They divided my garments among them, and for my clothing they cast lots;’” [see Psalm 22:18 and John 19:24]

³⁵ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

³⁶and they sat and watched him there.

³⁶וישבו שמה וישמרו אותו׃

³⁷They set up over his head the accusation against him written, “THIS IS JESUS, THE KING OF THE JEWS.”

³⁷וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃

³⁸Then there were two robbers crucified with him, one on his right hand and one on the left.

³⁸ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

³⁹Those who passed by blasphemed him, wagging their heads,

³⁹והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

⁴⁰and saying, “You who destroy the temple, and build it in three days, save yourself! If you are the Son of God, come down from the cross!”

⁴⁰ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃

⁴¹Likewise the chief priests also mocking, with the scribes, the Pharisees, TR omits “the Pharisees” and the elders, said,

⁴¹וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

⁴²“He saved others, but he can’t save himself. If he is the King of Israel, let him come down from the cross now, and we will believe in him.

⁴²את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

⁴³He trusts in God. Let God deliver him now, if he wants him; for he said, ‘I am the Son of God.’”

⁴³בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

⁴⁴The robbers also who were crucified with him cast on him the same reproach.

⁴⁴וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃

⁴⁵Now from the sixth hour noon there was darkness over all the land until the ninth hour. 3:00 P. M.

⁴⁵ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁶About the ninth hour Jesus cried with a loud voice, saying, “Eli, Eli, lima TR reads “lama” instead of “lima” sabachthani?” That is, “My God, my God, why have you forsaken me?” Psalm 22:1

⁴⁶וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃

⁴⁷Some of them who stood there, when they heard it, said, “This man is calling Elijah.”

⁴⁷ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃

⁴⁸Immediately one of them ran, and took a sponge, and filled it with vinegar, and put it on a reed, and gave him a drink.

⁴⁸וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃

⁴⁹The rest said, “Let him be. Let’s see whether Elijah comes to save him.”

⁴⁹ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃

⁵⁰Jesus cried again with a loud voice, and yielded up his spirit.

⁵⁰וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃

⁵¹Behold, the veil of the temple was torn in two from the top to the bottom. The earth quaked and the rocks were split.

⁵¹והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃

⁵²The tombs were opened, and many bodies of the saints who had fallen asleep were raised;

⁵²והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃

⁵³and coming out of the tombs after his resurrection, they entered into the holy city and appeared to many.

⁵³ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃

⁵⁴Now the centurion, and those who were with him watching Jesus, when they saw the earthquake, and the things that were done, feared exceedingly, saying, “Truly this was the Son of God.”

⁵⁴ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃

⁵⁵Many women were there watching from afar, who had followed Jesus from Galilee, serving him.

⁵⁵ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃

⁵⁶Among them were Mary Magdalene, Mary the mother of James and Joses, and the mother of the sons of Zebedee.

⁵⁶ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃

⁵⁷When evening had come, a rich man from Arimathaea, named Joseph, who himself was also Jesus’ disciple came.

⁵⁷ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃

⁵⁸This man went to Pilate, and asked for Jesus’ body. Then Pilate commanded the body to be given up.

⁵⁸ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃

⁵⁹Joseph took the body, and wrapped it in a clean linen cloth,

⁵⁹ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃

⁶⁰and laid it in his own new tomb, which he had cut out in the rock, and he rolled a great stone to the door of the tomb, and departed.

⁶⁰וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃

⁶¹Mary Magdalene was there, and the other Mary, sitting opposite the tomb.

⁶¹ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃

⁶²Now on the next day, which was the day after the Preparation Day, the chief priests and the Pharisees were gathered together to Pilate,

⁶²ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃

⁶³saying, “Sir, we remember what that deceiver said while he was still alive: ‘After three days I will rise again.’

⁶³ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃

⁶⁴Command therefore that the tomb be made secure until the third day, lest perhaps his disciples come at night and steal him away, and tell the people, ‘He is risen from the dead;’ and the last deception will be worse than the first.”

⁶⁴לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃

⁶⁵Pilate said to them, “You have a guard. Go, make it as secure as you can.”

⁶⁵ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃

⁶⁶So they went with the guard and made the tomb secure, sealing the stone.

⁶⁶וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃