¹All the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.

¹ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃

²All the children of Israel murmured against Moses and against Aaron: and the whole congregation said to them, “Would that we had died in the land of Egypt! or would that we had died in this wilderness!

²וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃

³Why does Yahweh bring us to this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey: wouldn’t it be better for us to return into Egypt?”

³ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃

⁴They said one to another, “Let us make a captain, and let us return into Egypt.”

⁴ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃

⁵Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.

⁵ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃

⁶Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of those who spied out the land, tore their clothes:

⁶ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃

⁷and they spoke to all the congregation of the children of Israel, saying, “The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.

⁷ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃

⁸If Yahweh delights in us, then he will bring us into this land, and give it to us; a land which flows with milk and honey.

⁸אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃

⁹Only don’t rebel against Yahweh, neither fear the people of the land; for they are bread for us: their defense is removed from over them, and Yahweh is with us. Don’t fear them.”

⁹אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃

¹⁰But all the congregation threatened to stone them with stones. The glory of Yahweh appeared in the Tent of Meeting to all the children of Israel.

¹⁰ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃

¹¹Yahweh said to Moses, “How long will this people despise me? and how long will they not believe in me, for all the signs which I have worked among them?

¹¹ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃

¹²I will strike them with the pestilence, and disinherit them, and will make of you a nation greater and mightier than they.”

¹²אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃

¹³Moses said to Yahweh, “Then the Egyptians will hear it; for you brought up this people in your might from among them;

¹³ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃

¹⁴and they will tell it to the inhabitants of this land. They have heard that you Yahweh are in the midst of this people; for you Yahweh are seen face to face, and your cloud stands over them, and you go before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night.

¹⁴ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃

¹⁵Now if you killed this people as one man, then the nations which have heard the fame of you will speak, saying,

¹⁵והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃

¹⁶‘Because Yahweh was not able to bring this people into the land which he swore to them, therefore he has slain them in the wilderness.’

¹⁶מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃

¹⁷Now please let the power of the Lord The word translated “Lord” is “Adonai.” be great, according as you have spoken, saying,

¹⁷ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃

¹⁸‘Yahweh is slow to anger, and abundant in loving kindness, forgiving iniquity and disobedience; and that will by no means clear the guilty, visiting the iniquity of the fathers on the children, on the third and on the fourth generation.’

¹⁸יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃

¹⁹Please pardon the iniquity of this people according to the greatness of your loving kindness, and according as you have forgiven this people, from Egypt even until now.”

¹⁹סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃

²⁰Yahweh said, “I have pardoned according to your word:

²⁰ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃

²¹but in very deed, as I live, and as all the earth shall be filled with the glory of Yahweh;

²¹ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃

²²because all those men who have seen my glory, and my signs, which I worked in Egypt and in the wilderness, yet have tempted me these ten times, and have not listened to my voice;

²²כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃

²³surely they shall not see the land which I swore to their fathers, neither shall any of those who despised me see it:

²³אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃

²⁴but my servant Caleb, because he had another spirit with him, and has followed me fully, him will I bring into the land into which he went; and his seed shall possess it.

²⁴ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃

²⁵Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the valley: tomorrow turn, and go into the wilderness by the way to the Red Sea or, Sea of Reeds .”

²⁵והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃

²⁶Yahweh spoke to Moses and to Aaron, saying,

²⁶וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃

²⁷“How long shall I bear with this evil congregation, that murmur against me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they murmur against me.

²⁷עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃

²⁸Tell them, ‘As I live, says Yahweh, surely as you have spoken in my ears, so will I do to you:

²⁸אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

²⁹your dead bodies shall fall in this wilderness; and all who were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, who have murmured against me,

²⁹במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃

³⁰surely you shall not come into the land, concerning which I swore that I would make you dwell therein, except Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.

³⁰אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃

³¹But your little ones, that you said should be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which you have rejected.

³¹וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃

³²But as for you, your dead bodies shall fall in this wilderness.

³²ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃

³³Your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your prostitution, until your dead bodies be consumed in the wilderness.

³³ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃

³⁴After the number of the days in which you spied out the land, even forty days, for every day a year, you will bear your iniquities, even forty years, and you will know my alienation.’

³⁴במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃

³⁵I, Yahweh, have spoken, surely this will I do to all this evil congregation, who are gathered together against me: in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.”

³⁵אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃

³⁶The men, whom Moses sent to spy out the land, who returned, and made all the congregation to murmur against him, by bringing up an evil report against the land,

³⁶והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃

³⁷even those men who brought up an evil report of the land, died by the plague before Yahweh.

³⁷וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃

³⁸But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, remained alive of those men who went to spy out the land.

³⁸ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃

³⁹Moses told these words to all the children of Israel: and the people mourned greatly.

³⁹וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃

⁴⁰They rose up early in the morning, and went up to the top of the mountain, saying, “Behold, we are here, and will go up to the place which Yahweh has promised: for we have sinned.”

⁴⁰וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃

⁴¹Moses said, “Why now do you disobey the commandment of Yahweh, since it shall not prosper?

⁴¹ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃

⁴²Don’t go up, for Yahweh isn’t among you; that you not be struck down before your enemies.

⁴²אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

⁴³For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and you shall fall by the sword: because you are turned back from following Yahweh, therefore Yahweh will not be with you.”

⁴³כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃

⁴⁴But they presumed to go up to the top of the mountain: nevertheless the ark of the covenant of Yahweh, and Moses, didn’t depart out of the camp.

⁴⁴ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃

⁴⁵Then the Amalekite came down, and the Canaanite who lived in that mountain, and struck them and beat them down, even to Hormah.

⁴⁵וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃