¹Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men:

¹ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃

²and they rose up before Moses, with certain of the children of Israel, two hundred fifty princes of the congregation, called to the assembly, men of renown;

²ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃

³and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said to them, “You take too much on yourself, since all the congregation are holy, everyone of them, and Yahweh is among them: why then lift yourselves up above the assembly of Yahweh?”

³ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃

⁴When Moses heard it, he fell on his face:

⁴וישמע משה ויפל על פניו׃

⁵and he spoke to Korah and to all his company, saying, “In the morning Yahweh will show who are his, and who is holy, and will cause him to come near to him: even him whom he shall choose he will cause to come near to him.

⁵וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃

⁶Do this: take censers, Korah, and all his company;

⁶זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃

⁷and put fire in them, and put incense on them before Yahweh tomorrow: and it shall be that the man whom Yahweh chooses, he shall be holy. You have gone too far, you sons of Levi!”

⁷ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃

⁸Moses said to Korah, “Hear now, you sons of Levi!

⁸ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃

⁹Is it a small thing to you, that the God of Israel has separated you from the congregation of Israel, to bring you near to himself, to do the service of the tabernacle of Yahweh, and to stand before the congregation to minister to them;

⁹המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃

¹⁰and that he has brought you near, and all your brothers the sons of Levi with you? and do you seek the priesthood also?

¹⁰ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃

¹¹Therefore you and all your company are gathered together against Yahweh: and Aaron, what is he that you murmur against him?”

¹¹לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃

¹²Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said, “We won’t come up:

¹²וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃

¹³is it a small thing that you have brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but you must also make yourself a prince over us?

¹³המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃

¹⁴Moreover you haven’t brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards: will you put out the eyes of these men? We won’t come up.”

¹⁴אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃

¹⁵Moses was very angry, and said to Yahweh, “Don’t respect their offering: I have not taken one donkey from them, neither have I hurt one of them.”

¹⁵ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃

¹⁶Moses said to Korah, “You and all your company go before Yahweh, you, and they, and Aaron, tomorrow:

¹⁶ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃

¹⁷and each man take his censer, and put incense on them, and each man bring before Yahweh his censer, two hundred fifty censers; you also, and Aaron, each his censer.”

¹⁷וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃

¹⁸They each took his censer, and put fire in them, and laid incense thereon, and stood at the door of the Tent of Meeting with Moses and Aaron.

¹⁸ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃

¹⁹Korah assembled all the congregation against them to the door of the Tent of Meeting: and the glory of Yahweh appeared to all the congregation.

¹⁹ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃

²⁰Yahweh spoke to Moses and to Aaron, saying,

²⁰וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃

²¹“Separate yourselves from among this congregation, that I may consume them in a moment!”

²¹הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃

²²They fell on their faces, and said, “God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and will you be angry with all the congregation?”

²²ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃

²³Yahweh spoke to Moses, saying,

²³וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁴“Speak to the congregation, saying, ‘Get away from around the tent of Korah, Dathan, and Abiram!’”

²⁴דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃

²⁵Moses rose up and went to Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him.

²⁵ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃

²⁶He spoke to the congregation, saying, “Depart, please, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest you be consumed in all their sins!”

²⁶וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃

²⁷So they went away from the tent of Korah, Dathan, and Abiram, on every side: and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, and their wives, and their sons, and their little ones.

²⁷ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃

²⁸Moses said, “Hereby you shall know that Yahweh has sent me to do all these works; for they are not from my own mind.

²⁸ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃

²⁹If these men die the common death of all men, or if they be visited after the visitation of all men; then Yahweh hasn’t sent me.

²⁹אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃

³⁰But if Yahweh make a new thing, and the ground open its mouth, and swallow them up, with all that appertain to them, and they go down alive into Sheol Sheol is the place of the dead. ; then you shall understand that these men have despised Yahweh.”

³⁰ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃

³¹It happened, as he made an end of speaking all these words, that the ground split apart that was under them;

³¹ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃

³²and the earth opened its mouth, and swallowed them up, and their households, and all the men who appertained to Korah, and all their goods.

³²ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃

³³So they, and all that appertained to them, went down alive into Sheol Sheol is the place of the dead. : and the earth closed on them, and they perished from among the assembly.

³³וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃

³⁴All Israel that were around them fled at their cry; for they said, “Lest the earth swallow us up!”

³⁴וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃

³⁵Fire came forth from Yahweh, and devoured the two hundred fifty men who offered the incense.

³⁵ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃

³⁶Yahweh spoke to Moses, saying,

³⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

³⁷“Speak to Eleazar the son of Aaron the priest, that he take up the censers out of the burning, and scatter the fire yonder; for they are holy,

³⁷אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃

³⁸even the censers of these sinners against their own lives; and let them be made beaten plates for a covering of the altar: for they offered them before Yahweh; therefore they are holy; and they shall be a sign to the children of Israel.”

³⁸את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃

³⁹Eleazar the priest took the bronze censers, which those who were burnt had offered; and they beat them out for a covering of the altar,

³⁹ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃

⁴⁰to be a memorial to the children of Israel, to the end that no stranger, who isn’t of the seed of Aaron, comes near to burn incense before Yahweh; that he not be as Korah, and as his company: as Yahweh spoke to him by Moses.

⁴⁰זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃

⁴¹But on the next day all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying, “You have killed Yahweh’s people!”

⁴¹וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃

⁴²It happened, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the Tent of Meeting: and behold, the cloud covered it, and the glory of Yahweh appeared.

⁴²ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃

⁴³Moses and Aaron came to the front of the Tent of Meeting.

⁴³ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃

⁴⁴Yahweh spoke to Moses, saying,

⁴⁴וידבר יהוה אל משה לאמר׃

⁴⁵“Get away from among this congregation, that I may consume them in a moment!” They fell on their faces.

⁴⁵הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃

⁴⁶Moses said to Aaron, “Take your censer, and put fire from off the altar in it, and lay incense on it, and carry it quickly to the congregation, and make atonement for them; for wrath has gone out from Yahweh! The plague has begun.”

⁴⁶ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃

⁴⁷Aaron did as Moses said, and ran into the midst of the assembly; and behold, the plague has begun among the people: and he put on the incense, and made atonement for the people.

⁴⁷ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃

⁴⁸He stood between the dead and the living; and the plague was stayed.

⁴⁸ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃

⁴⁹Now those who died by the plague were fourteen thousand and seven hundred, besides those who died about the matter of Korah.

⁴⁹ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃

⁵⁰Aaron returned to Moses to the door of the Tent of Meeting: and the plague was stayed.

⁵⁰וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃