1When Balaam saw that it pleased Yahweh to bless Israel, he didn’t go, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.
1וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃
2Balaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling according to their tribes; and the Spirit of God came on him.
2וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
3He took up his parable, and said, “Balaam the son of Beor says, the man whose eye was closed says;
3וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
4he says, who hears the words of God, who sees the vision of the Almighty, falling down, and having his eyes open:
4נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
5How goodly are your tents, Jacob, and your tents, Israel!
5מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
6As valleys they are spread forth, as gardens by the riverside, as aloes which Yahweh has planted, as cedar trees beside the waters.
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
7Water shall flow from his buckets. His seed shall be in many waters. His king shall be higher than Agag. His kingdom shall be exalted.
7יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃
8God brings him out of Egypt. He has as it were the strength of the wild ox. He shall eat up the nations his adversaries, shall break their bones in pieces, and pierce them with his arrows.
8אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
9He couched, he lay down as a lion, as a lioness; who shall rouse him up? Everyone who blesses you is blessed. Everyone who curses you is cursed.”
9כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
10Balak’s anger was kindled against Balaam, and he struck his hands together; and Balak said to Balaam, “I called you to curse my enemies, and, behold, you have altogether blessed them these three times.
10ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃
11Therefore now flee you to your place! I thought to promote you to great honor; but, behold, Yahweh has kept you back from honor.”
11ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
12Balaam said to Balak, “Didn’t I also tell your messengers who you sent to me, saying,
12ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃
13‘If Balak would give me his house full of silver and gold, I can’t go beyond the word of Yahweh, to do either good or bad of my own mind. I will say what Yahweh says’?
13אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃
14Now, behold, I go to my people: come, I will inform you what this people shall do to your people in the latter days.”
14ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
15He took up his parable, and said, “Balaam the son of Beor says, the man whose eye was closed says;
15וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
16he says, who hears the words of God, knows the knowledge of the Most High, and who sees the vision of the Almighty, Falling down, and having his eyes open:
16נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
17I see him, but not now. I see him, but not near. A star will come out of Jacob. A scepter will rise out of Israel, and shall strike through the corners of Moab, and break down all the sons of Sheth.
17אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃
18Edom shall be a possession. Seir, his enemies, also shall be a possession, while Israel does valiantly.
18והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃
19Out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city.”
19וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃
20He looked at Amalek, and took up his parable, and said, “Amalek was the first of the nations, But his latter end shall come to destruction.”
20וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
21He looked at the Kenite, and took up his parable, and said, “Your dwelling place is strong. Your nest is set in the rock.
21וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃
22Nevertheless Kain shall be wasted, until Asshur carries you away captive.”
22כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃
23He took up his parable, and said, “Alas, who shall live when God does this?
23וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
24But ships shall come from the coast of Kittim. They shall afflict Asshur, and shall afflict Eber. He also shall come to destruction.”
24וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃
25Balaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.
25ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃