¹Like snow in summer, and as rain in harvest, so honor is not fitting for a fool.

¹כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

²Like a fluttering sparrow, like a darting swallow, so the undeserved curse doesn’t come to rest.

²כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

³A whip is for the horse, a bridle for the donkey, and a rod for the back of fools!

³שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

⁴Don’t answer a fool according to his folly, lest you also be like him.

⁴אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

⁵Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own eyes.

⁵ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

⁶One who sends a message by the hand of a fool is cutting off feet and drinking violence.

⁶מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

⁷Like the legs of the lame that hang loose: so is a parable in the mouth of fools.

⁷דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

⁸As one who binds a stone in a sling, so is he who gives honor to a fool.

⁸כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

⁹Like a thornbush that goes into the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fools.

⁹חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

¹⁰As an archer who wounds all, so is he who hires a fool or he who hires those who pass by.

¹⁰רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

¹¹As a dog that returns to his vomit, so is a fool who repeats his folly.

¹¹ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

¹²Do you see a man wise in his own eyes? There is more hope for a fool than for him.

¹²ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

¹³The sluggard says, “There is a lion in the road! A fierce lion roams the streets!”

¹³אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

¹⁴As the door turns on its hinges, so does the sluggard on his bed.

¹⁴הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

¹⁵The sluggard buries his hand in the dish. He is too lazy to bring it back to his mouth.

¹⁵טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

¹⁶The sluggard is wiser in his own eyes than seven men who answer with discretion.

¹⁶חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

¹⁷Like one who grabs a dog’s ears is one who passes by and meddles in a quarrel not his own.

¹⁷מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

¹⁸כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

¹⁹כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

²⁰For lack of wood a fire goes out. Without gossip, a quarrel dies down.

²⁰באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

²¹As coals are to hot embers, and wood to fire, so is a contentious man to kindling strife.

²¹פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

²²The words of a whisperer are as dainty morsels, they go down into the innermost parts.

²²דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

²³Like silver dross on an earthen vessel are the lips of a fervent one with an evil heart.

²³כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

²⁴A malicious man disguises himself with his lips, but he harbors evil in his heart.

²⁴בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

²⁵When his speech is charming, don’t believe him; for there are seven abominations in his heart.

²⁵כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

²⁶His malice may be concealed by deception, but his wickedness will be exposed in the assembly.

²⁶תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

²⁷Whoever digs a pit shall fall into it. Whoever rolls a stone, it will come back on him.

²⁷כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

²⁸A lying tongue hates those it hurts; and a flattering mouth works ruin.

²⁸לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃