1洪水消退
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
2深渊的泉源和天上的窗户，都关闭起来；天降的大雨也止住了。
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3水从地上不断退去，过了一百五十天，水就消退了。
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
4七月十七日，方舟停在亚拉腊山上。
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
5水继续消退，直到十月；到了十月初一，山顶都露出来了。
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
6过了四十天，挪亚开了他所做的方舟的窗户，
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
7放了一只乌鸦出去。地上的水还没有干，那乌鸦就一直飞来飞去。
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
8他又放了一只鸽子出去，要看看水从地上退了没有。
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
9因为遍地都是水，那鸽子找不着歇脚的地方，就回到挪亚的方舟那里；于是，挪亚伸出手去，把鸽子接进方舟里来。
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
10他再等了七天，又把鸽子从方舟里放出去。
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
11到了黄昏的时候，鸽子回到挪亚那里，嘴里叼着一块新摘下来的橄榄树叶，挪亚就知道地上的水已经退了。
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
12挪亚再等了七天，又把鸽子放出去，鸽子就再没有回到他那里。
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
13到挪亚六百零一岁的时候，就在正月初一，地上的水都干了；挪亚移开方舟的盖看看，见地面已经干了。
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
14到了二月二十七日，大地就都干了。
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15挪亚出方舟 神告诉挪亚说：
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
16“你要从方舟出来，你和你的妻子、儿子，以及儿媳都要和你一同出来。
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
17所有和你在一起有生命的活物：飞鸟、牲畜和一切在地上爬行的动物，你都要带出来，使它们可以在地上滋生、繁殖，也可以在地上增多。”
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
18于是，挪亚出来了，他的儿子、妻子和儿媳都与他一同出来了；
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
19各样走兽、牲畜、飞禽和各样在地上爬行的动物，各从自己的族类，都出了方舟。
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
20挪亚献祭挪亚给耶和华筑了一座祭坛，拿各样洁净的牲畜和飞禽，献在祭坛上作为燔祭。
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
21耶和华闻了那馨香的气味，就心里说：“我必不再因人的缘故咒诅这地（因为人从小时开始心中所想的都是邪恶的）；我也必不再照着我作过的，击杀各样的活物。
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
22大地尚存之日，播种、收割，寒暑、冬夏、白昼和黑夜必然循环不息。”
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃