1安慰人的反叫人愁烦
1ויען איוב ויאמר׃
2“像这样的话，我听了很多；你们都是叫人愁烦的安慰者。
2שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
3虚空的言语，有穷尽吗？或有什么惹你答个不休的呢？
3הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
4你们若处在我的景况，我也能像你们那样说话，我也能砌辞攻击你们，并且能向你们摇头。
4גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
5我能用口鼓励你们，我嘴唇的安慰，能缓和你们的痛苦。
5אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
6力陈他的痛苦我若说话，痛苦仍不消解，我若闭口不说，痛苦也不离开我。
6אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
7现在 神使我困倦，‘你蹂躏了我的全家，
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
8又把我捆绑起来。’这就作为证据；我身体的枯瘦也当面作证反对我。
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
9他的怒气撕裂我，攻击我；他向我咬牙切齿，我的敌人以锐利的眼光看着我。
9אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
10他们向我大大张嘴，以蔑视的态度打我的脸颊，联合一起攻击我。
10פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
11 神把我交给不义的人，把我丢在恶人的手中。
11יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃
12我本来安逸，他却把我压碎；掐着我的颈项，把我摔碎；又把我当作他的箭靶。
12שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
13他的弓箭手四面包围我，他剖开我的腰子，全不顾惜，把我的胆倾倒在地上。
13יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
14他把我破伤，在破口上又加破伤，如勇士一般向我直冲。
14יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
15我把麻布缝在我的皮肤上，把我的角插入尘土中。
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16我的脸因哭泣而发红，在我的眼皮上满是黑影。
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
17然而在我的手中没有强暴，我的祷告也是清洁的。
17על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃
18向 神哭诉地啊，不要遮盖我的血；不要让我的哀求有停留的地方。
18ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃
19现今，在天上有我的见证，在高天之上，有我的证人。
19גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃
20讥笑我的，就是我的朋友，我的眼向 神流泪。
20מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
21但愿人可以为人与 神分辩，正如世人为朋友辩白一样。
21ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃
22因为我的年数将尽，我快要走上那条一去不返的路。”
22כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃