1给五千人吃饱的神迹（太14:13-21；可6:32-44；路9:10-17）
1ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
2有一大群人，因为看见了他在病人身上所行的神迹，就跟随了他。
2וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
3耶稣上了山，同门徒坐在那里。
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
4那时犹太人的逾越节近了。
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
5耶稣举目观看，见一大群人向他走过来，就对腓力说：“我们从哪里买饼给这些人吃呢？”
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6他说这话，是要试验腓力，因他自己早已知道要怎样作。
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
7腓力回答：“就算二百银币买的饼，每人分一点，也是不够的。”
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
8有一个门徒，就是西门．彼得的弟弟安得烈，对耶稣说：
8ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
9“这里有个小孩子，带着五个大麦饼、两条鱼；只是分给这么多人，有什么用呢？”
9יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
10耶稣吩咐他们：“你们叫众人坐下。”原来那地方的草很多，众人就坐下，单是男人的数目约有五千。
10ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
11耶稣拿起饼来，祝谢了，就分给坐着的人；分鱼也是这样，都是随着他们所要的。
11ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
12他们吃饱了之后，耶稣对门徒说：“把剩下的零碎收拾起来，免得浪费。”
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13门徒就把众人吃剩那五个大麦饼的零碎收拾起来，装满了十二个篮子。
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14众人看见耶稣所行的神迹，就说：“这真是那要到世上来的先知。”
14ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
15耶稣知道群众要来强迫他作王，就独自又退到山上去了。
15וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
16耶稣在海面上行走（太14:22-33；可6:47-51）到了晚上，他的门徒下到海边去。
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17他们上了船，要渡海往迦百农去。那时天已经黑了，耶稣还没有到他们那里。
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18忽然海上起了狂风，波浪翻腾。
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
19门徒摇橹约行了五六公里，看见耶稣在海面上行走，渐渐靠近船，就害怕起来。
19והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
20耶稣对他们说：“是我，不要怕。”
20ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
21他们这才把他接上船，船就立刻到了他们要去的地方。
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22耶稣是生命的食物第二天，站在海那边的群众，看见只有一只小船留在那里，并且知道耶稣没有和他的门徒一同上船，门徒是自己去的；
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23不过有几只从提比里亚来的船停在那里，靠近他们在主祝谢以后吃饼的地方。
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24群众见耶稣和门徒都不在那里，就上船往迦百农去找耶稣。
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25他们在对岸找到了耶稣，就问他：“拉比，你几时到这里来的？”
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
26耶稣回答：“我实实在在告诉你们，你们找我，不是因为看见了神迹，而是因为吃了饼又吃饱了。
26ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
27不要为那必朽坏的食物操劳，却要为那存到永生的食物操劳，就是人子所要赐给你们的，因为人子是父 神所印证的。”
27אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
28众人又问他：“我们应该作什么，才算是作 神的工作呢？”
28ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29耶稣回答：“信 神所差来的，就是作 神的工了。”
29ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
30于是他们就说：“你要行什么神迹，让我们看了就信你呢？你到底能作什么呢？
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
31我们的祖宗在旷野吃过吗哪，正如经上所记：‘他把从天上来的食物赐给他们吃。’”
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32耶稣对他们说：“我实实在在告诉你们，不是摩西把那从天上来的食物赐给你们，而是我父把天上来的真食物赐给你们；
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33因为 神的食物就是从天上降下来，把生命赐给世人的那一位。”
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34他们对耶稣说：“主啊，求你常把这食物赐给我们。”
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35耶稣说：“我就是生命的食物，到我这里来的，必定不饿；信我的，永远不渴。
35ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
36但我告诉你们，你们虽然见了我，还是不信。
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37凡是父赐给我的人，必到我这里来；到我这里来的，我决不丢弃他，
37כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38因为我从天上降下来，不是要行自己的意思，而是要行那差我来者的旨意。
38כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
39那差我来者的旨意就是：他所赐给我的人，我连一个也不失落，并且在末日我要使他们复活。
39וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
40因为我父的旨意，是要使所有看见了子而信的人有永生，并且在末日我要使他们复活。”
40וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
41犹太人因为耶稣说“我是从天上降下来的食物”，就纷纷议论他。
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
42他们说：“这不是约瑟的儿子耶稣吗？他的父母我们不都认识吗？他现在怎么说‘我是从天上降下来的’呢？”
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
43耶稣回答：“你们不要彼此议论。
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
44如果不是差我来的父吸引人，就没有人能到我这里来；到我这里来的，在末日我要使他复活。
44לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
45先知书上记着：‘众人都必受 神的教导。’凡听见从父那里来的教训而又学习的，必到我这里来。
45הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
46这不是说有人见过父；只有从 神那里来的那一位，他才见过父。
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
47我实实在在告诉你们，信的人有永生。
47אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
48我就是生命的食物，
48אנכי הוא לחם החיים׃
49你们的祖宗在旷野吃过吗哪，还是死了。
49אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50这是从天上降下来的食物，使人吃了就不死。
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51我就是从天上降下来生命的食物，人若吃了这食物，就必活到永远。我要赐的食物就是我的肉，是为了世人的生命而赐的。”
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
52于是，犹太人彼此争论，说：“这个人怎能把他的肉给我们吃呢？”
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53耶稣就对他们说：“我实实在在告诉你们，你们若不吃人子的肉，不喝人子的血，就没有生命在你们里面。
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54吃我肉、喝我血的，就有永生，在末日我要使他复活；
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
55因为我的肉是真正的食物，我的血是真正的饮料。
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56吃我肉、喝我血的人，就住在我里面，我也住在他里面。
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57正如永活的父差遣了我，我也因父活着；照样，吃我肉的人也必因我而活。
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58这就是从天上降下来的食物，不像吗哪，你们的祖宗吃过，还是死了；吃这食物的，必活到永远。”
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
59这些话是耶稣在迦百农会堂里教导人的时候说的。
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
60永生之道他的门徒中，有许多人听了，就说：“这话很难，谁能接受呢？”
60ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
61耶稣心里知道门徒为了这事议论纷纷，就对他们说：“这话使你们动摇吗？
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62如果你们看见人子升到他原来所在的地方，又怎样呢？
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
63使人活的是灵，肉体是无济于事的。我对你们所说的话是灵、是生命。
63הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
64然而你们中间却有不信的人。”原来从起初耶稣就知道那些不信的是谁，那要把他出卖的又是谁。
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65耶稣跟着说：“所以我对你们说过，如果不是父所赐的，没有人能到我这里来。”
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66从此，他的门徒中有许多人退去了，不再与他同行。
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67于是耶稣对十二门徒说：“你们也想离去吗？”
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
68西门．彼得回答：“主啊，你有永生之道，我们还跟从谁呢？
68ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
69我们已经相信，并且知道你是 神的圣者。”
69ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
70耶稣说：“我不是拣选了你们十二个人吗？但你们中间有一个是魔鬼。”
70ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71耶稣这话是指着加略人西门的儿子犹大说的，因为他虽然是十二门徒之一，却要出卖耶稣。
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃