1骑驴进耶路撒冷（可11:1-10；路19:28-38；约12:12-15）
1ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃
2对他们说：“你们往对面的村子里去，立刻就会看见一头驴拴在那里，还有小驴跟它在一起。把它们解开，牵来给我。
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃
3如果有人问你们，就要说：‘主需要它们。’他会立刻让你们牵走。”
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
4这件事应验了先知所说的：
4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃
5“要对锡安的居民（“居民”原文作“女子”）说：‘看哪，你的王来到你这里了；他是温柔的，他骑着驴，骑的是小驴。’”
5אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
6门徒照着耶稣的吩咐去作。
6וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃
7牵了驴和小驴来，把衣服搭在它们上面，耶稣就骑上。
7ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃
8有一大群人把自己的衣服铺在路上，也有人从树上把树枝砍下来，铺在路上。
8ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃
9前呼后拥的群众喊叫着：“‘和散那’归于大卫的子孙，奉主名来的是应当称颂的，高天之上当唱‘和散那’。”
9והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃
10耶稣进了耶路撒冷，全城都震动起来，他们问：“这人是谁？”
10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃
11大家都说：“这就是那先知耶稣，是从加利利的拿撒勒来的。”
11ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃
12洁净圣殿（可11:15-19；路19:45-47；约2:13-22）耶稣进了圣殿，把殿里所有作买卖的人赶走，并推倒找换银钱的人的桌子，和卖鸽子的人的凳子；
12ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
13又对他们说：“经上记着：‘我的殿要称为祷告的殿。’你们竟把它弄成贼窝了。”
13ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
14殿里的瞎子和瘸腿的都走过来，耶稣就医好他们。
14ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃
15祭司长和经学家看见耶稣所行的奇事，又看见小孩子在殿中喊叫“‘和散那’归于大卫的子孙”，就很忿怒，
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
16对耶稣说：“你听见他们说什么吗？”耶稣说：“我听见了。’你从小孩和婴儿的口中，得着了赞美。’这话你们没有念过吗？”
16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
17于是离开他们，出了城，来到伯大尼，在那里过了一夜。
17ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃
18咒诅无花果树（可11:12-14、20-24）耶稣清早回城的时候，觉得饿了。
18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃
19他看见路旁有一棵无花果树，就走过去；但他在树上什么也找不到，只有叶子，就对树说：“你永远不再结果子了。”那棵树就立刻枯萎。
19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
20门徒看见了，十分惊奇，说：“这棵无花果树是怎样立刻枯萎的呢？”
20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
21耶稣回答他们：“我实在告诉你们，如果你们有信心，不怀疑，不但能作我对无花果树所作的，就是对这座山说‘移开，投到海里去’，也必成就。
21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃
22你们祷告，无论求什么，只要相信，都必得着。”
22וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃
23质问耶稣凭什么权柄作事（可11:27-33；路20:1-8）耶稣进了圣殿，正在教导人的时候，祭司长和民间的长老前来问他：“你凭什么权柄作这些事？谁给你这权柄？”
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
24耶稣回答他们：“我也要问你们一句话，如果你们告诉我，我就告诉你们我凭什么权柄作这些事。
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
25约翰的洗礼是从哪里来的呢？是从天上来的，还是从人来的呢？”他们就彼此议论：“如果我们说‘是从天上来的’，他会问我们’那你们为什么不信他呢？’
25טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃
26如果我们说‘是从人来的’，我们又怕群众，因为他们都认为约翰是先知。”
26אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃
27于是回答耶稣：“我们不知道。”耶稣也对他们说：“我也不告诉你们，我凭什么权柄作这些事。
27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
28两个儿子的比喻“你们认为怎样？有一个人，他有两个儿子。他去对大儿子说：‘孩子，你今天到葡萄园去工作吧。’
28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃
29他说：‘我不想去。’但后来他改变主意，就去了。
29ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃
30父亲又照样去吩咐小儿子。小儿子说：‘父亲，我会去的。’后来却没有去。
30ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃
31这两个儿子，哪一个听父亲的话呢？”他们说：“大儿子。”耶稣对他们说：“我实在告诉你们：税吏和娼妓比你们先进 神的国。
31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃
32约翰来到你们那里，指示你们行义路（或译：“约翰在义路中，来到你们这里”），你们不信他；税吏和娼妓却信了他。你们看见了之后，还是没有改变心意去信他。
32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
33佃户的比喻（可12:1-12；路20:9-19）“你们再听一个比喻：有一个家主，栽种了一个葡萄园，四面围上篱笆，在园子里挖了一个压酒池，盖了一座瞭望台，然后把园子租给佃户，就远行去了。
33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
34到了收成的时候，园主派了仆人到佃户那里，收取应该纳给他的果子。
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
35佃户却抓住他的仆人，打伤一个，杀了一个，又用石头打死一个。
35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃
36于是园主再派其他的仆人去，人数比前一次更多，但佃户也是同样对付他们。
36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃
37最后，他派了自己的儿子去，说：‘他们必尊敬我的儿子。’
37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃
38佃户看见他的儿子，就彼此说：‘这是继承产业的；来，我们杀了他，占有他的产业吧！’
38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
39于是他们抓住他，把他推出葡萄园外杀了。
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
40那么，葡萄园的主人来到的时候，会怎样对待那些佃户呢？”
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
41他们回答：“他会毫不留情地除掉那些恶人，把葡萄园租给按时缴纳果子的佃户。”
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
42耶稣对他们说：“经上记着：‘建筑工人所弃的石头，成了房角的主要石头；这是主所作的，在我们眼中看为希奇。’这话你们没有念过吗？
42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
43因此我告诉你们， 神的国要从你们那里取去，赐给那结果子的外族人。
43על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃
44谁跌在这石头上，就必摔碎；这石头掉在谁的身上，就必把他压得粉碎。”
44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃
45祭司长和法利赛人听了耶稣这些比喻，知道是指着他们说的。
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
46他们想要逮捕他，但又怕群众，因为他们都认为耶稣是先知。
46ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃