1At this also my heart trembleth, and is moved out of his place.
1אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
2Hear attentively the noise of his voice, and the sound that goeth out of his mouth.
2שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃
3He directeth it under the whole heaven, and his lightning unto the ends of the earth.
3תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃
4After it a voice roareth: he thundereth with the voice of his excellency; and he will not stay them when his voice is heard.
4אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃
5God thundereth marvellously with his voice; great things doeth he, which we cannot comprehend.
5ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃
6For he saith to the snow, Be thou on the earth; likewise to the small rain, and to the great rain of his strength.
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
7He sealeth up the hand of every man; that all men may know his work.
7ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃
8Then the beasts go into dens, and remain in their places.
8ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃
9Out of the south cometh the whirlwind: and cold out of the north.
9מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃
10By the breath of God frost is given: and the breadth of the waters is straitened.
10מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃
11Also by watering he wearieth the thick cloud: he scattereth his bright cloud:
11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
12And it is turned round about by his counsels: that they may do whatsoever he commandeth them upon the face of the world in the earth.
12והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃
13He causeth it to come, whether for correction, or for his land, or for mercy.
13אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃
14Hearken unto this, O Job: stand still, and consider the wondrous works of God.
14האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃
15Dost thou know when God disposed them, and caused the light of his cloud to shine?
15התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃
16Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of him which is perfect in knowledge?
16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
17How thy garments are warm, when he quieteth the earth by the south wind?
17אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
18Hast thou with him spread out the sky, which is strong, and as a molten looking glass?
18תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃
19Teach us what we shall say unto him; for we cannot order our speech by reason of darkness.
19הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃
20Shall it be told him that I speak? if a man speak, surely he shall be swallowed up.
20היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃
21And now men see not the bright light which is in the clouds: but the wind passeth, and cleanseth them.
21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
22Fair weather cometh out of the north: with God is terrible majesty.
22מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃
23Touching the Almighty, we cannot find him out: he is excellent in power, and in judgment, and in plenty of justice: he will not afflict.
23שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃
24Men do therefore fear him: he respecteth not any that are wise of heart.
24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃