¹Now before the feast of the passover, when Jesus knew that his hour was come that he should depart out of this world unto the Father, having loved his own which were in the world, he loved them unto the end.

¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

²And supper being ended, the devil having now put into the heart of Judas Iscariot, Simon's son, to betray him;

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

³Jesus knowing that the Father had given all things into his hands, and that he was come from God, and went to God;

³וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

⁴He riseth from supper, and laid aside his garments; and took a towel, and girded himself.

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁵After that he poureth water into a bason, and began to wash the disciples' feet, and to wipe them with the towel wherewith he was girded.

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

⁶Then cometh he to Simon Peter: and Peter saith unto him, Lord, dost thou wash my feet?

⁶ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

⁷Jesus answered and said unto him, What I do thou knowest not now; but thou shalt know hereafter.

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

⁸Peter saith unto him, Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him, If I wash thee not, thou hast no part with me.

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁹Simon Peter saith unto him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

¹⁰Jesus saith to him, He that is washed needeth not save to wash his feet, but is clean every whit: and ye are clean, but not all.

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹¹For he knew who should betray him; therefore said he, Ye are not all clean.

¹¹כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹²So after he had washed their feet, and had taken his garments, and was set down again, he said unto them, Know ye what I have done to you?

¹²ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹³Ye call me Master and Lord: and ye say well; for so I am.

¹³אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

¹⁴If I then, your Lord and Master, have washed your feet; ye also ought to wash one another's feet.

¹⁴לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

¹⁵For I have given you an example, that ye should do as I have done to you.

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁶Verily, verily, I say unto you, The servant is not greater than his lord; neither he that is sent greater than he that sent him.

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁷If ye know these things, happy are ye if ye do them.

¹⁷אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

¹⁸I speak not of you all: I know whom I have chosen: but that the scripture may be fulfilled, He that eateth bread with me hath lifted up his heel against me.

¹⁸לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁹Now I tell you before it come, that, when it is come to pass, ye may believe that I am he.

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

²⁰Verily, verily, I say unto you, He that receiveth whomsoever I send receiveth me; and he that receiveth me receiveth him that sent me.

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

²¹When Jesus had thus said, he was troubled in spirit, and testified, and said, Verily, verily, I say unto you, that one of you shall betray me.

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²Then the disciples looked one on another, doubting of whom he spake.

²²ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

²³Now there was leaning on Jesus' bosom one of his disciples, whom Jesus loved.

²³ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²⁴Simon Peter therefore beckoned to him, that he should ask who it should be of whom he spake.

²⁴וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁵He then lying on Jesus' breast saith unto him, Lord, who is it?

²⁵ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁶Jesus answered, He it is, to whom I shall give a sop, when I have dipped it. And when he had dipped the sop, he gave it to Judas Iscariot, the son of Simon.

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

²⁷And after the sop Satan entered into him. Then said Jesus unto him, That thou doest, do quickly.

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

²⁸Now no man at the table knew for what intent he spake this unto him.

²⁸ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

²⁹For some of them thought, because Judas had the bag, that Jesus had said unto him, Buy those things that we have need of against the feast; or, that he should give something to the poor.

²⁹כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

³⁰He then having received the sop went immediately out: and it was night.

³⁰והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³¹Therefore, when he was gone out, Jesus said, Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him.

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

³²If God be glorified in him, God shall also glorify him in himself, and shall straightway glorify him.

³²אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³³Little children, yet a little while I am with you. Ye shall seek me: and as I said unto the Jews, Whither I go, ye cannot come; so now I say to you.

³³בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³⁴A new commandment I give unto you, That ye love one another; as I have loved you, that ye also love one another.

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

³⁵By this shall all men know that ye are my disciples, if ye have love one to another.

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁶Simon Peter said unto him, Lord, whither goest thou? Jesus answered him, Whither I go, thou canst not follow me now; but thou shalt follow me afterwards.

³⁶ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

³⁷Peter said unto him, Lord, why cannot I follow thee now? I will lay down my life for thy sake.

³⁷ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

³⁸Jesus answered him, Wilt thou lay down thy life for my sake? Verily, verily, I say unto thee, The cock shall not crow, till thou hast denied me thrice.

³⁸ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃