¹When therefore the LORD knew how the Pharisees had heard that Jesus made and baptized more disciples than John,

¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

²(Though Jesus himself baptized not, but his disciples,)

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

³He left Judaea, and departed again into Galilee.

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

⁴And he must needs go through Samaria.

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

⁵Then cometh he to a city of Samaria, which is called Sychar, near to the parcel of ground that Jacob gave to his son Joseph.

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

⁶Now Jacob's well was there. Jesus therefore, being wearied with his journey, sat thus on the well: and it was about the sixth hour.

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

⁷There cometh a woman of Samaria to draw water: Jesus saith unto her, Give me to drink.

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

⁸(For his disciples were gone away unto the city to buy meat.)

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

⁹Then saith the woman of Samaria unto him, How is it that thou, being a Jew, askest drink of me, which am a woman of Samaria? for the Jews have no dealings with the Samaritans.

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

¹⁰Jesus answered and said unto her, If thou knewest the gift of God, and who it is that saith to thee, Give me to drink; thou wouldest have asked of him, and he would have given thee living water.

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

¹¹The woman saith unto him, Sir, thou hast nothing to draw with, and the well is deep: from whence then hast thou that living water?

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

¹²Art thou greater than our father Jacob, which gave us the well, and drank thereof himself, and his children, and his cattle?

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

¹³Jesus answered and said unto her, Whosoever drinketh of this water shall thirst again:

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

¹⁴But whosoever drinketh of the water that I shall give him shall never thirst; but the water that I shall give him shall be in him a well of water springing up into everlasting life.

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

¹⁵The woman saith unto him, Sir, give me this water, that I thirst not, neither come hither to draw.

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

¹⁶Jesus saith unto her, Go, call thy husband, and come hither.

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

¹⁷The woman answered and said, I have no husband. Jesus said unto her, Thou hast well said, I have no husband:

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

¹⁸For thou hast had five husbands; and he whom thou now hast is not thy husband: in that saidst thou truly.

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

¹⁹The woman saith unto him, Sir, I perceive that thou art a prophet.

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

²⁰Our fathers worshipped in this mountain; and ye say, that in Jerusalem is the place where men ought to worship.

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

²¹Jesus saith unto her, Woman, believe me, the hour cometh, when ye shall neither in this mountain, nor yet at Jerusalem, worship the Father.

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

²²Ye worship ye know not what: we know what we worship: for salvation is of the Jews.

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

²³But the hour cometh, and now is, when the true worshippers shall worship the Father in spirit and in truth: for the Father seeketh such to worship him.

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

²⁴God is a Spirit: and they that worship him must worship him in spirit and in truth.

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

²⁵The woman saith unto him, I know that Messias cometh, which is called Christ: when he is come, he will tell us all things.

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

²⁶Jesus saith unto her, I that speak unto thee am he.

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

²⁷And upon this came his disciples, and marvelled that he talked with the woman: yet no man said, What seekest thou? or, Why talkest thou with her?

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

²⁸The woman then left her waterpot, and went her way into the city, and saith to the men,

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

²⁹Come, see a man, which told me all things that ever I did: is not this the Christ?

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

³⁰Then they went out of the city, and came unto him.

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

³¹In the mean while his disciples prayed him, saying, Master, eat.

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

³²But he said unto them, I have meat to eat that ye know not of.

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

³³Therefore said the disciples one to another, Hath any man brought him ought to eat?

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

³⁴Jesus saith unto them, My meat is to do the will of him that sent me, and to finish his work.

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

³⁵Say not ye, There are yet four months, and then cometh harvest? behold, I say unto you, Lift up your eyes, and look on the fields; for they are white already to harvest.

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

³⁶And he that reapeth receiveth wages, and gathereth fruit unto life eternal: that both he that soweth and he that reapeth may rejoice together.

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

³⁷And herein is that saying true, One soweth, and another reapeth.

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

³⁸I sent you to reap that whereon ye bestowed no labour: other men laboured, and ye are entered into their labours.

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

³⁹And many of the Samaritans of that city believed on him for the saying of the woman, which testified, He told me all that ever I did.

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

⁴⁰So when the Samaritans were come unto him, they besought him that he would tarry with them: and he abode there two days.

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

⁴¹And many more believed because of his own word;

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

⁴²And said unto the woman, Now we believe, not because of thy saying: for we have heard him ourselves, and know that this is indeed the Christ, the Saviour of the world.

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

⁴³Now after two days he departed thence, and went into Galilee.

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

⁴⁴For Jesus himself testified, that a prophet hath no honour in his own country.

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

⁴⁵Then when he was come into Galilee, the Galilaeans received him, having seen all the things that he did at Jerusalem at the feast: for they also went unto the feast.

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

⁴⁶So Jesus came again into Cana of Galilee, where he made the water wine. And there was a certain nobleman, whose son was sick at Capernaum.

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

⁴⁷When he heard that Jesus was come out of Judaea into Galilee, he went unto him, and besought him that he would come down, and heal his son: for he was at the point of death.

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

⁴⁸Then said Jesus unto him, Except ye see signs and wonders, ye will not believe.

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

⁴⁹The nobleman saith unto him, Sir, come down ere my child die.

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

⁵⁰Jesus saith unto him, Go thy way; thy son liveth. And the man believed the word that Jesus had spoken unto him, and he went his way.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

⁵¹And as he was now going down, his servants met him, and told him, saying, Thy son liveth.

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

⁵²Then enquired he of them the hour when he began to amend. And they said unto him, Yesterday at the seventh hour the fever left him.

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

⁵³So the father knew that it was at the same hour, in the which Jesus said unto him, Thy son liveth: and himself believed, and his whole house.

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

⁵⁴This is again the second miracle that Jesus did, when he was come out of Judaea into Galilee.

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃