¹After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is the sea of Tiberias.

¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

²And a great multitude followed him, because they saw his miracles which he did on them that were diseased.

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

³And Jesus went up into a mountain, and there he sat with his disciples.

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

⁴And the passover, a feast of the Jews, was nigh.

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁵When Jesus then lifted up his eyes, and saw a great company come unto him, he saith unto Philip, Whence shall we buy bread, that these may eat?

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁶And this he said to prove him: for he himself knew what he would do.

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁷Philip answered him, Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one of them may take a little.

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁸One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, saith unto him,

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁹There is a lad here, which hath five barley loaves, and two small fishes: but what are they among so many?

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

¹⁰And Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place. So the men sat down, in number about five thousand.

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹¹And Jesus took the loaves; and when he had given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to them that were set down; and likewise of the fishes as much as they would.

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹²When they were filled, he said unto his disciples, Gather up the fragments that remain, that nothing be lost.

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹³Therefore they gathered them together, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above unto them that had eaten.

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹⁴Then those men, when they had seen the miracle that Jesus did, said, This is of a truth that prophet that should come into the world.

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁵When Jesus therefore perceived that they would come and take him by force, to make him a king, he departed again into a mountain himself alone.

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁶And when even was now come, his disciples went down unto the sea,

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁷And entered into a ship, and went over the sea toward Capernaum. And it was now dark, and Jesus was not come to them.

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁸And the sea arose by reason of a great wind that blew.

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁹So when they had rowed about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and drawing nigh unto the ship: and they were afraid.

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

²⁰But he saith unto them, It is I; be not afraid.

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²¹Then they willingly received him into the ship: and immediately the ship was at the land whither they went.

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²²The day following, when the people which stood on the other side of the sea saw that there was none other boat there, save that one whereinto his disciples were entered, and that Jesus went not with his disciples into the boat, but that his disciples were gone away alone;

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²³(Howbeit there came other boats from Tiberias nigh unto the place where they did eat bread, after that the Lord had given thanks:)

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²⁴When the people therefore saw that Jesus was not there, neither his disciples, they also took shipping, and came to Capernaum, seeking for Jesus.

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁵And when they had found him on the other side of the sea, they said unto him, Rabbi, when camest thou hither?

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁶Jesus answered them and said, Verily, verily, I say unto you, Ye seek me, not because ye saw the miracles, but because ye did eat of the loaves, and were filled.

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁷Labour not for the meat which perisheth, but for that meat which endureth unto everlasting life, which the Son of man shall give unto you: for him hath God the Father sealed.

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁸Then said they unto him, What shall we do, that we might work the works of God?

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁹Jesus answered and said unto them, This is the work of God, that ye believe on him whom he hath sent.

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

³⁰They said therefore unto him, What sign shewest thou then, that we may see, and believe thee? what dost thou work?

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³¹Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³²Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Moses gave you not that bread from heaven; but my Father giveth you the true bread from heaven.

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³³For the bread of God is he which cometh down from heaven, and giveth life unto the world.

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³⁴Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁵And Jesus said unto them, I am the bread of life: he that cometh to me shall never hunger; and he that believeth on me shall never thirst.

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁶But I said unto you, That ye also have seen me, and believe not.

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁷All that the Father giveth me shall come to me; and him that cometh to me I will in no wise cast out.

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁸For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁹And this is the Father's will which hath sent me, that of all which he hath given me I should lose nothing, but should raise it up again at the last day.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰And this is the will of him that sent me, that every one which seeth the Son, and believeth on him, may have everlasting life: and I will raise him up at the last day.

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴¹The Jews then murmured at him, because he said, I am the bread which came down from heaven.

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴²And they said, Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how is it then that he saith, I came down from heaven?

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴³Jesus therefore answered and said unto them, Murmur not among yourselves.

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴⁴No man can come to me, except the Father which hath sent me draw him: and I will raise him up at the last day.

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁵It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every man therefore that hath heard, and hath learned of the Father, cometh unto me.

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁶Not that any man hath seen the Father, save he which is of God, he hath seen the Father.

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁷Verily, verily, I say unto you, He that believeth on me hath everlasting life.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁸I am that bread of life.

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁹Your fathers did eat manna in the wilderness, and are dead.

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁵⁰This is the bread which cometh down from heaven, that a man may eat thereof, and not die.

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵¹I am the living bread which came down from heaven: if any man eat of this bread, he shall live for ever: and the bread that I will give is my flesh, which I will give for the life of the world.

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵²The Jews therefore strove among themselves, saying, How can this man give us his flesh to eat?

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵³Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Except ye eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, ye have no life in you.

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵⁴Whoso eateth my flesh, and drinketh my blood, hath eternal life; and I will raise him up at the last day.

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁵For my flesh is meat indeed, and my blood is drink indeed.

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁶He that eateth my flesh, and drinketh my blood, dwelleth in me, and I in him.

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁷As the living Father hath sent me, and I live by the Father: so he that eateth me, even he shall live by me.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁸This is that bread which came down from heaven: not as your fathers did eat manna, and are dead: he that eateth of this bread shall live for ever.

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁹These things said he in the synagogue, as he taught in Capernaum.

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁶⁰Many therefore of his disciples, when they had heard this, said, This is an hard saying; who can hear it?

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶¹When Jesus knew in himself that his disciples murmured at it, he said unto them, Doth this offend you?

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶²What and if ye shall see the Son of man ascend up where he was before?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶³It is the spirit that quickeneth; the flesh profiteth nothing: the words that I speak unto you, they are spirit, and they are life.

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶⁴But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning who they were that believed not, and who should betray him.

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁵And he said, Therefore said I unto you, that no man can come unto me, except it were given unto him of my Father.

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁶From that time many of his disciples went back, and walked no more with him.

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁷Then said Jesus unto the twelve, Will ye also go away?

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁸Then Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁹And we believe and are sure that thou art that Christ, the Son of the living God.

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁷⁰Jesus answered them, Have not I chosen you twelve, and one of you is a devil?

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷¹He spake of Judas Iscariot the son of Simon: for he it was that should betray him, being one of the twelve.

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃