¹Jesus went unto the mount of Olives.

¹וישוע הלך אל הר הזיתים׃

²And early in the morning he came again into the temple, and all the people came unto him; and he sat down, and taught them.

²ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

³And the scribes and Pharisees brought unto him a woman taken in adultery; and when they had set her in the midst,

³ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

⁴They say unto him, Master, this woman was taken in adultery, in the very act.

⁴ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

⁵Now Moses in the law commanded us, that such should be stoned: but what sayest thou?

⁵ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

⁶This they said, tempting him, that they might have to accuse him. But Jesus stooped down, and with his finger wrote on the ground, as though he heard them not.

⁶ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

⁷So when they continued asking him, he lifted up himself, and said unto them, He that is without sin among you, let him first cast a stone at her.

⁷ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

⁸And again he stooped down, and wrote on the ground.

⁸ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

⁹And they which heard it, being convicted by their own conscience, went out one by one, beginning at the eldest, even unto the last: and Jesus was left alone, and the woman standing in the midst.

⁹ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

¹⁰When Jesus had lifted up himself, and saw none but the woman, he said unto her, Woman, where are those thine accusers? hath no man condemned thee?

¹⁰וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

¹¹She said, No man, Lord. And Jesus said unto her, Neither do I condemn thee: go, and sin no more.

¹¹ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

¹²Then spake Jesus again unto them, saying, I am the light of the world: he that followeth me shall not walk in darkness, but shall have the light of life.

¹²ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

¹³The Pharisees therefore said unto him, Thou bearest record of thyself; thy record is not true.

¹³ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

¹⁴Jesus answered and said unto them, Though I bear record of myself, yet my record is true: for I know whence I came, and whither I go; but ye cannot tell whence I come, and whither I go.

¹⁴ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

¹⁵Ye judge after the flesh; I judge no man.

¹⁵אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

¹⁶And yet if I judge, my judgment is true: for I am not alone, but I and the Father that sent me.

¹⁶ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

¹⁷It is also written in your law, that the testimony of two men is true.

¹⁷וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

¹⁸I am one that bear witness of myself, and the Father that sent me beareth witness of me.

¹⁸אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

¹⁹Then said they unto him, Where is thy Father? Jesus answered, Ye neither know me, nor my Father: if ye had known me, ye should have known my Father also.

¹⁹ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

²⁰These words spake Jesus in the treasury, as he taught in the temple: and no man laid hands on him; for his hour was not yet come.

²⁰כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

²¹Then said Jesus again unto them, I go my way, and ye shall seek me, and shall die in your sins: whither I go, ye cannot come.

²¹ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²²Then said the Jews, Will he kill himself? because he saith, Whither I go, ye cannot come.

²²ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²³And he said unto them, Ye are from beneath; I am from above: ye are of this world; I am not of this world.

²³ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

²⁴I said therefore unto you, that ye shall die in your sins: for if ye believe not that I am he, ye shall die in your sins.

²⁴לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

²⁵Then said they unto him, Who art thou? And Jesus saith unto them, Even the same that I said unto you from the beginning.

²⁵ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

²⁶I have many things to say and to judge of you: but he that sent me is true; and I speak to the world those things which I have heard of him.

²⁶רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

²⁷They understood not that he spake to them of the Father.

²⁷והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

²⁸Then said Jesus unto them, When ye have lifted up the Son of man, then shall ye know that I am he, and that I do nothing of myself; but as my Father hath taught me, I speak these things.

²⁸אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

²⁹And he that sent me is with me: the Father hath not left me alone; for I do always those things that please him.

²⁹ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

³⁰As he spake these words, many believed on him.

³⁰ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

³¹Then said Jesus to those Jews which believed on him, If ye continue in my word, then are ye my disciples indeed;

³¹ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

³²And ye shall know the truth, and the truth shall make you free.

³²וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

³³They answered him, We be Abraham's seed, and were never in bondage to any man: how sayest thou, Ye shall be made free?

³³ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

³⁴Jesus answered them, Verily, verily, I say unto you, Whosoever committeth sin is the servant of sin.

³⁴ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

³⁵And the servant abideth not in the house for ever: but the Son abideth ever.

³⁵והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

³⁶If the Son therefore shall make you free, ye shall be free indeed.

³⁶לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

³⁷I know that ye are Abraham's seed; but ye seek to kill me, because my word hath no place in you.

³⁷ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

³⁸I speak that which I have seen with my Father: and ye do that which ye have seen with your father.

³⁸אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

³⁹They answered and said unto him, Abraham is our father. Jesus saith unto them, If ye were Abraham's children, ye would do the works of Abraham.

³⁹ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

⁴⁰But now ye seek to kill me, a man that hath told you the truth, which I have heard of God: this did not Abraham.

⁴⁰ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

⁴¹Ye do the deeds of your father. Then said they to him, We be not born of fornication; we have one Father, even God.

⁴¹את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

⁴²Jesus said unto them, If God were your Father, ye would love me: for I proceeded forth and came from God; neither came I of myself, but he sent me.

⁴²ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

⁴³Why do ye not understand my speech? even because ye cannot hear my word.

⁴³מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

⁴⁴Ye are of your father the devil, and the lusts of your father ye will do. He was a murderer from the beginning, and abode not in the truth, because there is no truth in him. When he speaketh a lie, he speaketh of his own: for he is a liar, and the father of it.

⁴⁴אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

⁴⁵And because I tell you the truth, ye believe me not.

⁴⁵ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

⁴⁶Which of you convinceth me of sin? And if I say the truth, why do ye not believe me?

⁴⁶מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

⁴⁷He that is of God heareth God's words: ye therefore hear them not, because ye are not of God.

⁴⁷אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

⁴⁸Then answered the Jews, and said unto him, Say we not well that thou art a Samaritan, and hast a devil?

⁴⁸אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

⁴⁹Jesus answered, I have not a devil; but I honour my Father, and ye do dishonour me.

⁴⁹ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

⁵⁰And I seek not mine own glory: there is one that seeketh and judgeth.

⁵⁰אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

⁵¹Verily, verily, I say unto you, If a man keep my saying, he shall never see death.

⁵¹אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

⁵²Then said the Jews unto him, Now we know that thou hast a devil. Abraham is dead, and the prophets; and thou sayest, If a man keep my saying, he shall never taste of death.

⁵²ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

⁵³Art thou greater than our father Abraham, which is dead? and the prophets are dead: whom makest thou thyself?

⁵³האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

⁵⁴Jesus answered, If I honour myself, my honour is nothing: it is my Father that honoureth me; of whom ye say, that he is your God:

⁵⁴ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

⁵⁵Yet ye have not known him; but I know him: and if I should say, I know him not, I shall be a liar like unto you: but I know him, and keep his saying.

⁵⁵ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

⁵⁶Your father Abraham rejoiced to see my day: and he saw it, and was glad.

⁵⁶אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

⁵⁷Then said the Jews unto him, Thou art not yet fifty years old, and hast thou seen Abraham?

⁵⁷ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

⁵⁸Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Before Abraham was, I am.

⁵⁸ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

⁵⁹Then took they up stones to cast at him: but Jesus hid himself, and went out of the temple, going through the midst of them, and so passed by.

⁵⁹אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃