¹And as Jesus passed by, he saw a man which was blind from his birth.

¹ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

²And his disciples asked him, saying, Master, who did sin, this man, or his parents, that he was born blind?

²וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

³Jesus answered, Neither hath this man sinned, nor his parents: but that the works of God should be made manifest in him.

³ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

⁴I must work the works of him that sent me, while it is day: the night cometh, when no man can work.

⁴עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

⁵As long as I am in the world, I am the light of the world.

⁵בהיותי בעולם אור העולם אני׃

⁶When he had thus spoken, he spat on the ground, and made clay of the spittle, and he anointed the eyes of the blind man with the clay,

⁶ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

⁷And said unto him, Go, wash in the pool of Siloam, (which is by interpretation, Sent.) He went his way therefore, and washed, and came seeing.

⁷ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

⁸The neighbours therefore, and they which before had seen him that he was blind, said, Is not this he that sat and begged?

⁸ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

⁹Some said, This is he: others said, He is like him: but he said, I am he.

⁹אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

¹⁰Therefore said they unto him, How were thine eyes opened?

¹⁰ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

¹¹He answered and said, A man that is called Jesus made clay, and anointed mine eyes, and said unto me, Go to the pool of Siloam, and wash: and I went and washed, and I received sight.

¹¹ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

¹²Then said they unto him, Where is he? He said, I know not.

¹²ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

¹³They brought to the Pharisees him that aforetime was blind.

¹³ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

¹⁴And it was the sabbath day when Jesus made the clay, and opened his eyes.

¹⁴והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

¹⁵Then again the Pharisees also asked him how he had received his sight. He said unto them, He put clay upon mine eyes, and I washed, and do see.

¹⁵ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

¹⁶Therefore said some of the Pharisees, This man is not of God, because he keepeth not the sabbath day. Others said, How can a man that is a sinner do such miracles? And there was a division among them.

¹⁶ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

¹⁷They say unto the blind man again, What sayest thou of him, that he hath opened thine eyes? He said, He is a prophet.

¹⁷ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

¹⁸But the Jews did not believe concerning him, that he had been blind, and received his sight, until they called the parents of him that had received his sight.

¹⁸ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

¹⁹And they asked them, saying, Is this your son, who ye say was born blind? how then doth he now see?

¹⁹וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

²⁰His parents answered them and said, We know that this is our son, and that he was born blind:

²⁰ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

²¹But by what means he now seeth, we know not; or who hath opened his eyes, we know not: he is of age; ask him: he shall speak for himself.

²¹אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

²²These words spake his parents, because they feared the Jews: for the Jews had agreed already, that if any man did confess that he was Christ, he should be put out of the synagogue.

²²כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

²³Therefore said his parents, He is of age; ask him.

²³על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

²⁴Then again called they the man that was blind, and said unto him, Give God the praise: we know that this man is a sinner.

²⁴ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

²⁵He answered and said, Whether he be a sinner or no, I know not: one thing I know, that, whereas I was blind, now I see.

²⁵ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

²⁶Then said they to him again, What did he to thee? how opened he thine eyes?

²⁶ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

²⁷He answered them, I have told you already, and ye did not hear: wherefore would ye hear it again? will ye also be his disciples?

²⁷ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

²⁸Then they reviled him, and said, Thou art his disciple; but we are Moses' disciples.

²⁸ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

²⁹We know that God spake unto Moses: as for this fellow, we know not from whence he is.

²⁹אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

³⁰The man answered and said unto them, Why herein is a marvellous thing, that ye know not from whence he is, and yet he hath opened mine eyes.

³⁰ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

³¹Now we know that God heareth not sinners: but if any man be a worshipper of God, and doeth his will, him he heareth.

³¹והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

³²Since the world began was it not heard that any man opened the eyes of one that was born blind.

³²מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

³³If this man were not of God, he could do nothing.

³³לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

³⁴They answered and said unto him, Thou wast altogether born in sins, and dost thou teach us? And they cast him out.

³⁴ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

³⁵Jesus heard that they had cast him out; and when he had found him, he said unto him, Dost thou believe on the Son of God?

³⁵וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

³⁶He answered and said, Who is he, Lord, that I might believe on him?

³⁶ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

³⁷And Jesus said unto him, Thou hast both seen him, and it is he that talketh with thee.

³⁷ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

³⁸And he said, Lord, I believe. And he worshipped him.

³⁸ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

³⁹And Jesus said, For judgment I am come into this world, that they which see not might see; and that they which see might be made blind.

³⁹ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

⁴⁰And some of the Pharisees which were with him heard these words, and said unto him, Are we blind also?

⁴⁰ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

⁴¹Jesus said unto them, If ye were blind, ye should have no sin: but now ye say, We see; therefore your sin remaineth.

⁴¹ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃