¹Forasmuch as many have taken in hand to set forth in order a declaration of those things which are most surely believed among us,

¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

²Even as they delivered them unto us, which from the beginning were eyewitnesses, and ministers of the word;

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

³It seemed good to me also, having had perfect understanding of all things from the very first, to write unto thee in order, most excellent Theophilus,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

⁴That thou mightest know the certainty of those things, wherein thou hast been instructed.

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁵THERE was in the days of Herod, the king of Judaea, a certain priest named Zacharias, of the course of Abia: and his wife was of the daughters of Aaron, and her name was Elisabeth.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁶And they were both righteous before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁷And they had no child, because that Elisabeth was barren, and they both were now well stricken in years.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁸And it came to pass, that while he executed the priest's office before God in the order of his course,

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁹According to the custom of the priest's office, his lot was to burn incense when he went into the temple of the Lord.

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

¹⁰And the whole multitude of the people were praying without at the time of incense.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹¹And there appeared unto him an angel of the Lord standing on the right side of the altar of incense.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹²And when Zacharias saw him, he was troubled, and fear fell upon him.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹³But the angel said unto him, Fear not, Zacharias: for thy prayer is heard; and thy wife Elisabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹⁴And thou shalt have joy and gladness; and many shall rejoice at his birth.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁵For he shall be great in the sight of the Lord, and shall drink neither wine nor strong drink; and he shall be filled with the Holy Ghost, even from his mother's womb.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁶And many of the children of Israel shall he turn to the Lord their God.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁷And he shall go before him in the spirit and power of Elias, to turn the hearts of the fathers to the children, and the disobedient to the wisdom of the just; to make ready a people prepared for the Lord.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁸And Zacharias said unto the angel, Whereby shall I know this? for I am an old man, and my wife well stricken in years.

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁹And the angel answering said unto him, I am Gabriel, that stand in the presence of God; and am sent to speak unto thee, and to shew thee these glad tidings.

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

²⁰And, behold, thou shalt be dumb, and not able to speak, until the day that these things shall be performed, because thou believest not my words, which shall be fulfilled in their season.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²¹And the people waited for Zacharias, and marvelled that he tarried so long in the temple.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²²And when he came out, he could not speak unto them: and they perceived that he had seen a vision in the temple: for he beckoned unto them, and remained speechless.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²³And it came to pass, that, as soon as the days of his ministration were accomplished, he departed to his own house.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²⁴And after those days his wife Elisabeth conceived, and hid herself five months, saying,

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁵Thus hath the Lord dealt with me in the days wherein he looked on me, to take away my reproach among men.

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁶And in the sixth month the angel Gabriel was sent from God unto a city of Galilee, named Nazareth,

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁷To a virgin espoused to a man whose name was Joseph, of the house of David; and the virgin's name was Mary.

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁸And the angel came in unto her, and said, Hail, thou that art highly favoured, the Lord is with thee: blessed art thou among women.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁹And when she saw him, she was troubled at his saying, and cast in her mind what manner of salutation this should be.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

³⁰And the angel said unto her, Fear not, Mary: for thou hast found favour with God.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³¹And, behold, thou shalt conceive in thy womb, and bring forth a son, and shalt call his name JESUS.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³²He shall be great, and shall be called the Son of the Highest: and the Lord God shall give unto him the throne of his father David:

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³³And he shall reign over the house of Jacob for ever; and of his kingdom there shall be no end.

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³⁴Then said Mary unto the angel, How shall this be, seeing I know not a man?

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁵And the angel answered and said unto her, The Holy Ghost shall come upon thee, and the power of the Highest shall overshadow thee: therefore also that holy thing which shall be born of thee shall be called the Son of God.

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁶And, behold, thy cousin Elisabeth, she hath also conceived a son in her old age: and this is the sixth month with her, who was called barren.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁷For with God nothing shall be impossible.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁸And Mary said, Behold the handmaid of the Lord; be it unto me according to thy word. And the angel departed from her.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁹And Mary arose in those days, and went into the hill country with haste, into a city of Juda;

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

⁴⁰And entered into the house of Zacharias, and saluted Elisabeth.

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴¹And it came to pass, that, when Elisabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elisabeth was filled with the Holy Ghost:

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴²And she spake out with a loud voice, and said, Blessed art thou among women, and blessed is the fruit of thy womb.

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴³And whence is this to me, that the mother of my Lord should come to me?

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴⁴For, lo, as soon as the voice of thy salutation sounded in mine ears, the babe leaped in my womb for joy.

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁵And blessed is she that believed: for there shall be a performance of those things which were told her from the Lord.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁶And Mary said, My soul doth magnify the Lord,

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁷And my spirit hath rejoiced in God my Saviour.

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸For he hath regarded the low estate of his handmaiden: for, behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁹For he that is mighty hath done to me great things; and holy is his name.

⁴⁹]94-84[׃

⁵⁰And his mercy is on them that fear him from generation to generation.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹He hath shewed strength with his arm; he hath scattered the proud in the imagination of their hearts.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵²He hath put down the mighty from their seats, and exalted them of low degree.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵³He hath filled the hungry with good things; and the rich he hath sent empty away.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵⁴He hath holpen his servant Israel, in remembrance of his mercy;

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵As he spake to our fathers, to Abraham, and to his seed for ever.

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁶And Mary abode with her about three months, and returned to her own house.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁷Now Elisabeth's full time came that she should be delivered; and she brought forth a son.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁸And her neighbours and her cousins heard how the Lord had shewed great mercy upon her; and they rejoiced with her.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁹And it came to pass, that on the eighth day they came to circumcise the child; and they called him Zacharias, after the name of his father.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁶⁰And his mother answered and said, Not so; but he shall be called John.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶¹And they said unto her, There is none of thy kindred that is called by this name.

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶²And they made signs to his father, how he would have him called.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶³And he asked for a writing table, and wrote, saying, His name is John. And they marvelled all.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶⁴And his mouth was opened immediately, and his tongue loosed, and he spake, and praised God.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁵And fear came on all that dwelt round about them: and all these sayings were noised abroad throughout all the hill country of Judaea.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁶And all they that heard them laid them up in their hearts, saying, What manner of child shall this be! And the hand of the Lord was with him.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁷And his father Zacharias was filled with the Holy Ghost, and prophesied, saying,

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁸Blessed be the Lord God of Israel; for he hath visited and redeemed his people,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁹And hath raised up an horn of salvation for us in the house of his servant David;

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁷⁰As he spake by the mouth of his holy prophets, which have been since the world began:

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷¹That we should be saved from our enemies, and from the hand of all that hate us;

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷²To perform the mercy promised to our fathers, and to remember his holy covenant;

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷³The oath which he sware to our father Abraham,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷⁴That he would grant unto us, that we being delivered out of the hand of our enemies might serve him without fear,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁵In holiness and righteousness before him, all the days of our life.

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁶And thou, child, shalt be called the prophet of the Highest: for thou shalt go before the face of the Lord to prepare his ways;

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁷To give knowledge of salvation unto his people by the remission of their sins,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁸Through the tender mercy of our God; whereby the dayspring from on high hath visited us,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁹To give light to them that sit in darkness and in the shadow of death, to guide our feet into the way of peace.

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁸⁰And the child grew, and waxed strong in spirit, and was in the deserts till the day of his shewing unto Israel.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃