1Now the feast of unleavened bread drew nigh, which is called the Passover.
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2And the chief priests and scribes sought how they might kill him; for they feared the people.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3Then entered Satan into Judas surnamed Iscariot, being of the number of the twelve.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4And he went his way, and communed with the chief priests and captains, how he might betray him unto them.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5And they were glad, and covenanted to give him money.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6And he promised, and sought opportunity to betray him unto them in the absence of the multitude.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7Then came the day of unleavened bread, when the passover must be killed.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8And he sent Peter and John, saying, Go and prepare us the passover, that we may eat.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9And they said unto him, Where wilt thou that we prepare?
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10And he said unto them, Behold, when ye are entered into the city, there shall a man meet you, bearing a pitcher of water; follow him into the house where he entereth in.
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11And ye shall say unto the goodman of the house, The Master saith unto thee, Where is the guestchamber, where I shall eat the passover with my disciples?
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12And he shall shew you a large upper room furnished: there make ready.
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13And they went, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14And when the hour was come, he sat down, and the twelve apostles with him.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15And he said unto them, With desire I have desired to eat this passover with you before I suffer:
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16For I say unto you, I will not any more eat thereof, until it be fulfilled in the kingdom of God.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17And he took the cup, and gave thanks, and said, Take this, and divide it among yourselves:
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18For I say unto you, I will not drink of the fruit of the vine, until the kingdom of God shall come.
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19And he took bread, and gave thanks, and brake it, and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21But, behold, the hand of him that betrayeth me is with me on the table.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22And truly the Son of man goeth, as it was determined: but woe unto that man by whom he is betrayed!
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23And they began to enquire among themselves, which of them it was that should do this thing.
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24And there was also a strife among them, which of them should be accounted the greatest.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25And he said unto them, The kings of the Gentiles exercise lordship over them; and they that exercise authority upon them are called benefactors.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26But ye shall not be so: but he that is greatest among you, let him be as the younger; and he that is chief, as he that doth serve.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27For whether is greater, he that sitteth at meat, or he that serveth? is not he that sitteth at meat? but I am among you as he that serveth.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28Ye are they which have continued with me in my temptations.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29And I appoint unto you a kingdom, as my Father hath appointed unto me;
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30That ye may eat and drink at my table in my kingdom, and sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31And the Lord said, Simon, Simon, behold, Satan hath desired to have you, that he may sift you as wheat:
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32But I have prayed for thee, that thy faith fail not: and when thou art converted, strengthen thy brethren.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33And he said unto him, Lord, I am ready to go with thee, both into prison, and to death.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34And he said, I tell thee, Peter, the cock shall not crow this day, before that thou shalt thrice deny that thou knowest me.
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35And he said unto them, When I sent you without purse, and scrip, and shoes, lacked ye any thing? And they said, Nothing.
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36Then said he unto them, But now, he that hath a purse, let him take it, and likewise his scrip: and he that hath no sword, let him sell his garment, and buy one.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37For I say unto you, that this that is written must yet be accomplished in me, And he was reckoned among the transgressors: for the things concerning me have an end.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38And they said, Lord, behold, here are two swords. And he said unto them, It is enough.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39And he came out, and went, as he was wont, to the mount of Olives; and his disciples also followed him.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40And when he was at the place, he said unto them, Pray that ye enter not into temptation.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41And he was withdrawn from them about a stone's cast, and kneeled down, and prayed,
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42Saying, Father, if thou be willing, remove this cup from me: nevertheless not my will, but thine, be done.
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43And there appeared an angel unto him from heaven, strengthening him.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44And being in an agony he prayed more earnestly: and his sweat was as it were great drops of blood falling down to the ground.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45And when he rose up from prayer, and was come to his disciples, he found them sleeping for sorrow,
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46And said unto them, Why sleep ye? rise and pray, lest ye enter into temptation.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47And while he yet spake, behold a multitude, and he that was called Judas, one of the twelve, went before them, and drew near unto Jesus to kiss him.
47]74-64[׃
48But Jesus said unto him, Judas, betrayest thou the Son of man with a kiss?
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49When they which were about him saw what would follow, they said unto him, Lord, shall we smite with the sword?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50And one of them smote the servant of the high priest, and cut off his right ear.
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51And Jesus answered and said, Suffer ye thus far. And he touched his ear, and healed him.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52Then Jesus said unto the chief priests, and captains of the temple, and the elders, which were come to him, Be ye come out, as against a thief, with swords and staves?
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53When I was daily with you in the temple, ye stretched forth no hands against me: but this is your hour, and the power of darkness.
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54Then took they him, and led him, and brought him into the high priest's house. And Peter followed afar off.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55And when they had kindled a fire in the midst of the hall, and were set down together, Peter sat down among them.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56But a certain maid beheld him as he sat by the fire, and earnestly looked upon him, and said, This man was also with him.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57And he denied him, saying, Woman, I know him not.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58And after a little while another saw him, and said, Thou art also of them. And Peter said, Man, I am not.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59And about the space of one hour after another confidently affirmed, saying, Of a truth this fellow also was with him: for he is a Galilaean.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60And Peter said, Man, I know not what thou sayest. And immediately, while he yet spake, the cock crew.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61And the Lord turned, and looked upon Peter. And Peter remembered the word of the Lord, how he had said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62And Peter went out, and wept bitterly.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63And the men that held Jesus mocked him, and smote him.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64And when they had blindfolded him, they struck him on the face, and asked him, saying, Prophesy, who is it that smote thee?
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65And many other things blasphemously spake they against him.
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66And as soon as it was day, the elders of the people and the chief priests and the scribes came together, and led him into their council, saying,
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67Art thou the Christ? tell us. And he said unto them, If I tell you, ye will not believe:
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68And if I also ask you, ye will not answer me, nor let me go.
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69Hereafter shall the Son of man sit on the right hand of the power of God.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70Then said they all, Art thou then the Son of God? And he said unto them, Ye say that I am.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71And they said, What need we any further witness? for we ourselves have heard of his own mouth.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃