1Now upon the first day of the week, very early in the morning, they came unto the sepulchre, bringing the spices which they had prepared, and certain others with them.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2And they found the stone rolled away from the sepulchre.
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3And they entered in, and found not the body of the Lord Jesus.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4And it came to pass, as they were much perplexed thereabout, behold, two men stood by them in shining garments:
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5And as they were afraid, and bowed down their faces to the earth, they said unto them, Why seek ye the living among the dead?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6He is not here, but is risen: remember how he spake unto you when he was yet in Galilee,
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7Saying, The Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again.
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8And they remembered his words,
8ותזכרנה את דבריו׃
9And returned from the sepulchre, and told all these things unto the eleven, and to all the rest.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10It was Mary Magdalene and Joanna, and Mary the mother of James, and other women that were with them, which told these things unto the apostles.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11And their words seemed to them as idle tales, and they believed them not.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12Then arose Peter, and ran unto the sepulchre; and stooping down, he beheld the linen clothes laid by themselves, and departed, wondering in himself at that which was come to pass.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13And, behold, two of them went that same day to a village called Emmaus, which was from Jerusalem about threescore furlongs.
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14And they talked together of all these things which had happened.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15And it came to pass, that, while they communed together and reasoned, Jesus himself drew near, and went with them.
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16But their eyes were holden that they should not know him.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17And he said unto them, What manner of communications are these that ye have one to another, as ye walk, and are sad?
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18And the one of them, whose name was Cleopas, answering said unto him, Art thou only a stranger in Jerusalem, and hast not known the things which are come to pass there in these days?
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19And he said unto them, What things? And they said unto him, Concerning Jesus of Nazareth, which was a prophet mighty in deed and word before God and all the people:
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20And how the chief priests and our rulers delivered him to be condemned to death, and have crucified him.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21But we trusted that it had been he which should have redeemed Israel: and beside all this, to day is the third day since these things were done.
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22Yea, and certain women also of our company made us astonished, which were early at the sepulchre;
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23And when they found not his body, they came, saying, that they had also seen a vision of angels, which said that he was alive.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24And certain of them which were with us went to the sepulchre, and found it even so as the women had said: but him they saw not.
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25Then he said unto them, O fools, and slow of heart to believe all that the prophets have spoken:
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26Ought not Christ to have suffered these things, and to enter into his glory?
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27And beginning at Moses and all the prophets, he expounded unto them in all the scriptures the things concerning himself.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28And they drew nigh unto the village, whither they went: and he made as though he would have gone further.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29But they constrained him, saying, Abide with us: for it is toward evening, and the day is far spent. And he went in to tarry with them.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30And it came to pass, as he sat at meat with them, he took bread, and blessed it, and brake, and gave to them.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31And their eyes were opened, and they knew him; and he vanished out of their sight.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32And they said one to another, Did not our heart burn within us, while he talked with us by the way, and while he opened to us the scriptures?
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33And they rose up the same hour, and returned to Jerusalem, and found the eleven gathered together, and them that were with them,
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34Saying, The Lord is risen indeed, and hath appeared to Simon.
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35And they told what things were done in the way, and how he was known of them in breaking of bread.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36And as they thus spake, Jesus himself stood in the midst of them, and saith unto them, Peace be unto you.
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37But they were terrified and affrighted, and supposed that they had seen a spirit.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38And he said unto them, Why are ye troubled? and why do thoughts arise in your hearts?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39Behold my hands and my feet, that it is I myself: handle me, and see; for a spirit hath not flesh and bones, as ye see me have.
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40And when he had thus spoken, he shewed them his hands and his feet.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41And while they yet believed not for joy, and wondered, he said unto them, Have ye here any meat?
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42And they gave him a piece of a broiled fish, and of an honeycomb.
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43And he took it, and did eat before them.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44And he said unto them, These are the words which I spake unto you, while I was yet with you, that all things must be fulfilled, which were written in the law of Moses, and in the prophets, and in the psalms, concerning me.
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Then opened he their understanding, that they might understand the scriptures,
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46And said unto them, Thus it is written, and thus it behoved Christ to suffer, and to rise from the dead the third day:
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47And that repentance and remission of sins should be preached in his name among all nations, beginning at Jerusalem.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48And ye are witnesses of these things.
48ואתם עדים בזאת׃
49And, behold, I send the promise of my Father upon you: but tarry ye in the city of Jerusalem, until ye be endued with power from on high.
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50And he led them out as far as to Bethany, and he lifted up his hands, and blessed them.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51And it came to pass, while he blessed them, he was parted from them, and carried up into heaven.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52And they worshipped him, and returned to Jerusalem with great joy:
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53And were continually in the temple, praising and blessing God. Amen.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃