¹And as he went out of the temple, one of his disciples saith unto him, Master, see what manner of stones and what buildings are here!

¹ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

²And Jesus answering said unto him, Seest thou these great buildings? there shall not be left one stone upon another, that shall not be thrown down.

²ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

³And as he sat upon the mount of Olives over against the temple, Peter and James and John and Andrew asked him privately,

³וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

⁴Tell us, when shall these things be? and what shall be the sign when all these things shall be fulfilled?

⁴אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

⁵And Jesus answering them began to say, Take heed lest any man deceive you:

⁵ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

⁶For many shall come in my name, saying, I am Christ; and shall deceive many.

⁶כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

⁷And when ye shall hear of wars and rumours of wars, be ye not troubled: for such things must needs be; but the end shall not be yet.

⁷ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

⁸For nation shall rise against nation, and kingdom against kingdom: and there shall be earthquakes in divers places, and there shall be famines and troubles: these are the beginnings of sorrows.

⁸כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

⁹But take heed to yourselves: for they shall deliver you up to councils; and in the synagogues ye shall be beaten: and ye shall be brought before rulers and kings for my sake, for a testimony against them.

⁹אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

¹⁰And the gospel must first be published among all nations.

¹⁰והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

¹¹But when they shall lead you, and deliver you up, take no thought beforehand what ye shall speak, neither do ye premeditate: but whatsoever shall be given you in that hour, that speak ye: for it is not ye that speak, but the Holy Ghost.

¹¹וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

¹²Now the brother shall betray the brother to death, and the father the son; and children shall rise up against their parents, and shall cause them to be put to death.

¹²ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

¹³And ye shall be hated of all men for my name's sake: but he that shall endure unto the end, the same shall be saved.

¹³והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

¹⁴But when ye shall see the abomination of desolation, spoken of by Daniel the prophet, standing where it ought not, (let him that readeth understand,) then let them that be in Judaea flee to the mountains:

¹⁴וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

¹⁵And let him that is on the housetop not go down into the house, neither enter therein, to take any thing out of his house:

¹⁵ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

¹⁶And let him that is in the field not turn back again for to take up his garment.

¹⁶ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

¹⁷But woe to them that are with child, and to them that give suck in those days!

¹⁷ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

¹⁸And pray ye that your flight be not in the winter.

¹⁸אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

¹⁹For in those days shall be affliction, such as was not from the beginning of the creation which God created unto this time, neither shall be.

¹⁹כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

²⁰And except that the Lord had shortened those days, no flesh should be saved: but for the elect's sake, whom he hath chosen, he hath shortened the days.

²⁰ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

²¹And then if any man shall say to you, Lo, here is Christ; or, lo, he is there; believe him not:

²¹ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

²²For false Christs and false prophets shall rise, and shall shew signs and wonders, to seduce, if it were possible, even the elect.

²²כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

²³But take ye heed: behold, I have foretold you all things.

²³ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

²⁴But in those days, after that tribulation, the sun shall be darkened, and the moon shall not give her light,

²⁴והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

²⁵And the stars of heaven shall fall, and the powers that are in heaven shall be shaken.

²⁵והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

²⁶And then shall they see the Son of man coming in the clouds with great power and glory.

²⁶ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

²⁷And then shall he send his angels, and shall gather together his elect from the four winds, from the uttermost part of the earth to the uttermost part of heaven.

²⁷ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

²⁸Now learn a parable of the fig tree; When her branch is yet tender, and putteth forth leaves, ye know that summer is near:

²⁸למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

²⁹So ye in like manner, when ye shall see these things come to pass, know that it is nigh, even at the doors.

²⁹כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

³⁰Verily I say unto you, that this generation shall not pass, till all these things be done.

³⁰אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

³¹Heaven and earth shall pass away: but my words shall not pass away.

³¹השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³²But of that day and that hour knoweth no man, no, not the angels which are in heaven, neither the Son, but the Father.

³²אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

³³Take ye heed, watch and pray: for ye know not when the time is.

³³ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

³⁴For the Son of Man is as a man taking a far journey, who left his house, and gave authority to his servants, and to every man his work, and commanded the porter to watch.

³⁴והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

³⁵Watch ye therefore: for ye know not when the master of the house cometh, at even, or at midnight, or at the cockcrowing, or in the morning:

³⁵לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

³⁶Lest coming suddenly he find you sleeping.

³⁶פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

³⁷And what I say unto you I say unto all, Watch.

³⁷ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃