¹After two days was the feast of the passover, and of unleavened bread: and the chief priests and the scribes sought how they might take him by craft, and put him to death.

¹ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

²But they said, Not on the feast day, lest there be an uproar of the people.

²ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

³And being in Bethany in the house of Simon the leper, as he sat at meat, there came a woman having an alabaster box of ointment of spikenard very precious; and she brake the box, and poured it on his head.

³ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

⁴And there were some that had indignation within themselves, and said, Why was this waste of the ointment made?

⁴ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

⁵For it might have been sold for more than three hundred pence, and have been given to the poor. And they murmured against her.

⁵כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

⁶And Jesus said, Let her alone; why trouble ye her? she hath wrought a good work on me.

⁶ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

⁷For ye have the poor with you always, and whensoever ye will ye may do them good: but me ye have not always.

⁷כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

⁸She hath done what she could: she is come aforehand to anoint my body to the burying.

⁸את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

⁹Verily I say unto you, Wheresoever this gospel shall be preached throughout the whole world, this also that she hath done shall be spoken of for a memorial of her.

⁹אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

¹⁰And Judas Iscariot, one of the twelve, went unto the chief priests, to betray him unto them.

¹⁰ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

¹¹And when they heard it, they were glad, and promised to give him money. And he sought how he might conveniently betray him.

¹¹והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

¹²And the first day of unleavened bread, when they killed the passover, his disciples said unto him, Where wilt thou that we go and prepare that thou mayest eat the passover?

¹²ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

¹³And he sendeth forth two of his disciples, and saith unto them, Go ye into the city, and there shall meet you a man bearing a pitcher of water: follow him.

¹³וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

¹⁴And wheresoever he shall go in, say ye to the goodman of the house, The Master saith, Where is the guestchamber, where I shall eat the passover with my disciples?

¹⁴ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹⁵And he will shew you a large upper room furnished and prepared: there make ready for us.

¹⁵והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

¹⁶And his disciples went forth, and came into the city, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.

¹⁶ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

¹⁷And in the evening he cometh with the twelve.

¹⁷ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

¹⁸And as they sat and did eat, Jesus said, Verily I say unto you, One of you which eateth with me shall betray me.

¹⁸ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

¹⁹And they began to be sorrowful, and to say unto him one by one, Is it I? and another said, Is it I?

¹⁹ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

²⁰And he answered and said unto them, It is one of the twelve, that dippeth with me in the dish.

²⁰ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

²¹The Son of man indeed goeth, as it is written of him: but woe to that man by whom the Son of man is betrayed! good were it for that man if he had never been born.

²¹הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

²²And as they did eat, Jesus took bread, and blessed, and brake it, and gave to them, and said, Take, eat: this is my body.

²²ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

²³And he took the cup, and when he had given thanks, he gave it to them: and they all drank of it.

²³ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

²⁴And he said unto them, This is my blood of the new testament, which is shed for many.

²⁴ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

²⁵Verily I say unto you, I will drink no more of the fruit of the vine, until that day that I drink it new in the kingdom of God.

²⁵אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

²⁶And when they had sung an hymn, they went out into the mount of Olives.

²⁶ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

²⁷And Jesus saith unto them, All ye shall be offended because of me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep shall be scattered.

²⁷ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

²⁸But after that I am risen, I will go before you into Galilee.

²⁸ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

²⁹But Peter said unto him, Although all shall be offended, yet will not I.

²⁹ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

³⁰And Jesus saith unto him, Verily I say unto thee, That this day, even in this night, before the cock crow twice, thou shalt deny me thrice.

³⁰ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

³¹But he spake the more vehemently, If I should die with thee, I will not deny thee in any wise. Likewise also said they all.

³¹והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

³²And they came to a place which was named Gethsemane: and he saith to his disciples, Sit ye here, while I shall pray.

³²ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

³³And he taketh with him Peter and James and John, and began to be sore amazed, and to be very heavy;

³³ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

³⁴And saith unto them, My soul is exceeding sorrowful unto death: tarry ye here, and watch.

³⁴ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

³⁵And he went forward a little, and fell on the ground, and prayed that, if it were possible, the hour might pass from him.

³⁵ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

³⁶And he said, Abba, Father, all things are possible unto thee; take away this cup from me: nevertheless not what I will, but what thou wilt.

³⁶ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

³⁷And he cometh, and findeth them sleeping, and saith unto Peter, Simon, sleepest thou? couldest not thou watch one hour?

³⁷ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

³⁸Watch ye and pray, lest ye enter into temptation. The spirit truly is ready, but the flesh is weak.

³⁸שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

³⁹And again he went away, and prayed, and spake the same words.

³⁹ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

⁴⁰And when he returned, he found them asleep again, (for their eyes were heavy,) neither wist they what to answer him.

⁴⁰וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

⁴¹And he cometh the third time, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: it is enough, the hour is come; behold, the Son of man is betrayed into the hands of sinners.

⁴¹ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

⁴²Rise up, let us go; lo, he that betrayeth me is at hand.

⁴²קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

⁴³And immediately, while he yet spake, cometh Judas, one of the twelve, and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and the scribes and the elders.

⁴³עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

⁴⁴And he that betrayed him had given them a token, saying, Whomsoever I shall kiss, that same is he; take him, and lead him away safely.

⁴⁴והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

⁴⁵And as soon as he was come, he goeth straightway to him, and saith, Master, master; and kissed him.

⁴⁵הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

⁴⁶And they laid their hands on him, and took him.

⁴⁶וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

⁴⁷And one of them that stood by drew a sword, and smote a servant of the high priest, and cut off his ear.

⁴⁷ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁴⁸And Jesus answered and said unto them, Are ye come out, as against a thief, with swords and with staves to take me?

⁴⁸ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

⁴⁹I was daily with you in the temple teaching, and ye took me not: but the scriptures must be fulfilled.

⁴⁹ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

⁵⁰And they all forsook him, and fled.

⁵⁰ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

⁵¹And there followed him a certain young man, having a linen cloth cast about his naked body; and the young men laid hold on him:

⁵¹ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

⁵²And he left the linen cloth, and fled from them naked.

⁵²והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

⁵³And they led Jesus away to the high priest: and with him were assembled all the chief priests and the elders and the scribes.

⁵³ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

⁵⁴And Peter followed him afar off, even into the palace of the high priest: and he sat with the servants, and warmed himself at the fire.

⁵⁴ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

⁵⁵And the chief priests and all the council sought for witness against Jesus to put him to death; and found none.

⁵⁵וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁶For many bare false witness against him, but their witness agreed not together.

⁵⁶כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

⁵⁷And there arose certain, and bare false witness against him, saying,

⁵⁷ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

⁵⁸We heard him say, I will destroy this temple that is made with hands, and within three days I will build another made without hands.

⁵⁸שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

⁵⁹But neither so did their witness agree together.

⁵⁹וגם בזאת עדותם לא שותה׃

⁶⁰And the high priest stood up in the midst, and asked Jesus, saying, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?

⁶⁰ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

⁶¹But he held his peace, and answered nothing. Again the high priest asked him, and said unto him, Art thou the Christ, the Son of the Blessed?

⁶¹והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

⁶²And Jesus said, I am: and ye shall see the Son of man sitting on the right hand of power, and coming in the clouds of heaven.

⁶²ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶³Then the high priest rent his clothes, and saith, What need we any further witnesses?

⁶³ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

⁶⁴Ye have heard the blasphemy: what think ye? And they all condemned him to be guilty of death.

⁶⁴שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

⁶⁵And some began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say unto him, Prophesy: and the servants did strike him with the palms of their hands.

⁶⁵ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

⁶⁶And as Peter was beneath in the palace, there cometh one of the maids of the high priest:

⁶⁶ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

⁶⁷And when she saw Peter warming himself, she looked upon him, and said, And thou also wast with Jesus of Nazareth.

⁶⁷ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

⁶⁸But he denied, saying, I know not, neither understand I what thou sayest. And he went out into the porch; and the cock crew.

⁶⁸ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

⁶⁹And a maid saw him again, and began to say to them that stood by, This is one of them.

⁶⁹ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

⁷⁰And he denied it again. And a little after, they that stood by said again to Peter, Surely thou art one of them: for thou art a Galilaean, and thy speech agreeth thereto.

⁷⁰וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃

⁷¹But he began to curse and to swear, saying, I know not this man of whom ye speak.

⁷¹ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃

⁷²And the second time the cock crew. And Peter called to mind the word that Jesus said unto him, Before the cock crow twice, thou shalt deny me thrice. And when he thought thereon, he wept.

⁷²והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃