1At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,
1בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2And said unto his servants, This is John the Baptist; he is risen from the dead; and therefore mighty works do shew forth themselves in him.
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3For Herod had laid hold on John, and bound him, and put him in prison for Herodias' sake, his brother Philip's wife.
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4For John said unto him, It is not lawful for thee to have her.
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5And when he would have put him to death, he feared the multitude, because they counted him as a prophet.
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6But when Herod's birthday was kept, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod.
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7Whereupon he promised with an oath to give her whatsoever she would ask.
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8And she, being before instructed of her mother, said, Give me here John Baptist's head in a charger.
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9And the king was sorry: nevertheless for the oath's sake, and them which sat with him at meat, he commanded it to be given her.
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10And he sent, and beheaded John in the prison.
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11And his head was brought in a charger, and given to the damsel: and she brought it to her mother.
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
12And his disciples came, and took up the body, and buried it, and went and told Jesus.
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
13When Jesus heard of it, he departed thence by ship into a desert place apart: and when the people had heard thereof, they followed him on foot out of the cities.
13ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
14And Jesus went forth, and saw a great multitude, and was moved with compassion toward them, and he healed their sick.
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
15And when it was evening, his disciples came to him, saying, This is a desert place, and the time is now past; send the multitude away, that they may go into the villages, and buy themselves victuals.
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16But Jesus said unto them, They need not depart; give ye them to eat.
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17And they say unto him, We have here but five loaves, and two fishes.
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18He said, Bring them hither to me.
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
19And he commanded the multitude to sit down on the grass, and took the five loaves, and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed, and brake, and gave the loaves to his disciples, and the disciples to the multitude.
19ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
20And they did all eat, and were filled: and they took up of the fragments that remained twelve baskets full.
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
21And they that had eaten were about five thousand men, beside women and children.
21והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
22And straightway Jesus constrained his disciples to get into a ship, and to go before him unto the other side, while he sent the multitudes away.
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
23And when he had sent the multitudes away, he went up into a mountain apart to pray: and when the evening was come, he was there alone.
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
24But the ship was now in the midst of the sea, tossed with waves: for the wind was contrary.
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
25And in the fourth watch of the night Jesus went unto them, walking on the sea.
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
26And when the disciples saw him walking on the sea, they were troubled, saying, It is a spirit; and they cried out for fear.
26והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
27But straightway Jesus spake unto them, saying, Be of good cheer; it is I; be not afraid.
27וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
28And Peter answered him and said, Lord, if it be thou, bid me come unto thee on the water.
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
29And he said, Come. And when Peter was come down out of the ship, he walked on the water, to go to Jesus.
29ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
30But when he saw the wind boisterous, he was afraid; and beginning to sink, he cried, saying, Lord, save me.
30ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
31And immediately Jesus stretched forth his hand, and caught him, and said unto him, O thou of little faith, wherefore didst thou doubt?
31וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
32And when they were come into the ship, the wind ceased.
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
33Then they that were in the ship came and worshipped him, saying, Of a truth thou art the Son of God.
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
34And when they were gone over, they came into the land of Gennesaret.
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
35And when the men of that place had knowledge of him, they sent out into all that country round about, and brought unto him all that were diseased;
35ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
36And besought him that they might only touch the hem of his garment: and as many as touched were made perfectly whole.
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃