¹The Pharisees also with the Sadducees came, and tempting desired him that he would shew them a sign from heaven.

¹ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃

²He answered and said unto them, When it is evening, ye say, It will be fair weather: for the sky is red.

²ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃

³And in the morning, It will be foul weather to day: for the sky is red and lowering. O ye hypocrites, ye can discern the face of the sky; but can ye not discern the signs of the times?

³ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

⁴A wicked and adulterous generation seeketh after a sign; and there shall no sign be given unto it, but the sign of the prophet Jonas. And he left them, and departed.

⁴דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃

⁵And when his disciples were come to the other side, they had forgotten to take bread.

⁵וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃

⁶Then Jesus said unto them, Take heed and beware of the leaven of the Pharisees and of the Sadducees.

⁶ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

⁷And they reasoned among themselves, saying, It is because we have taken no bread.

⁷ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃

⁸Which when Jesus perceived, he said unto them, O ye of little faith, why reason ye among yourselves, because ye have brought no bread?

⁸וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃

⁹Do ye not yet understand, neither remember the five loaves of the five thousand, and how many baskets ye took up?

⁹העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃

¹⁰Neither the seven loaves of the four thousand, and how many baskets ye took up?

¹⁰ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃

¹¹How is it that ye do not understand that I spake it not to you concerning bread, that ye should beware of the leaven of the Pharisees and of the Sadducees?

¹¹איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

¹²Then understood they how that he bade them not beware of the leaven of bread, but of the doctrine of the Pharisees and of the Sadducees.

¹²אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃

¹³When Jesus came into the coasts of Caesarea Philippi, he asked his disciples, saying, Whom do men say that I the Son of man am?

¹³ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

¹⁴And they said, Some say that thou art John the Baptist: some, Elias; and others, Jeremias, or one of the prophets.

¹⁴ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃

¹⁵He saith unto them, But whom say ye that I am?

¹⁵ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃

¹⁶And Simon Peter answered and said, Thou art the Christ, the Son of the living God.

¹⁶ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃

¹⁷And Jesus answered and said unto him, Blessed art thou, Simon Barjona: for flesh and blood hath not revealed it unto thee, but my Father which is in heaven.

¹⁷ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃

¹⁸And I say also unto thee, That thou art Peter, and upon this rock I will build my church; and the gates of hell shall not prevail against it.

¹⁸ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

¹⁹And I will give unto thee the keys of the kingdom of heaven: and whatsoever thou shalt bind on earth shall be bound in heaven: and whatsoever thou shalt loose on earth shall be loosed in heaven.

¹⁹ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

²⁰Then charged he his disciples that they should tell no man that he was Jesus the Christ.

²⁰אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃

²¹From that time forth began Jesus to shew unto his disciples, how that he must go unto Jerusalem, and suffer many things of the elders and chief priests and scribes, and be killed, and be raised again the third day.

²¹מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²²Then Peter took him, and began to rebuke him, saying, Be it far from thee, Lord: this shall not be unto thee.

²²ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃

²³But he turned, and said unto Peter, Get thee behind me, Satan: thou art an offence unto me: for thou savourest not the things that be of God, but those that be of men.

²³ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

²⁴Then said Jesus unto his disciples, If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.

²⁴ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃

²⁵For whosoever will save his life shall lose it: and whosoever will lose his life for my sake shall find it.

²⁵כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃

²⁶For what is a man profited, if he shall gain the whole world, and lose his own soul? or what shall a man give in exchange for his soul?

²⁶כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃

²⁷For the Son of man shall come in the glory of his Father with his angels; and then he shall reward every man according to his works.

²⁷כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

²⁸Verily I say unto you, There be some standing here, which shall not taste of death, till they see the Son of man coming in his kingdom.

²⁸אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃