¹And when they drew nigh unto Jerusalem, and were come to Bethphage, unto the mount of Olives, then sent Jesus two disciples,

¹ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

²Saying unto them, Go into the village over against you, and straightway ye shall find an ass tied, and a colt with her: loose them, and bring them unto me.

²ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

³And if any man say ought unto you, ye shall say, The Lord hath need of them; and straightway he will send them.

³וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

⁴All this was done, that it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying,

⁴וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

⁵Tell ye the daughter of Sion, Behold, thy King cometh unto thee, meek, and sitting upon an ass, and a colt the foal of an ass.

⁵אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

⁶And the disciples went, and did as Jesus commanded them,

⁶וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

⁷And brought the ass, and the colt, and put on them their clothes, and they set him thereon.

⁷ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

⁸And a very great multitude spread their garments in the way; others cut down branches from the trees, and strawed them in the way.

⁸ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

⁹And the multitudes that went before, and that followed, cried, saying, Hosanna to the son of David: Blessed is he that cometh in the name of the Lord; Hosanna in the highest.

⁹והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

¹⁰And when he was come into Jerusalem, all the city was moved, saying, Who is this?

¹⁰ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

¹¹And the multitude said, This is Jesus the prophet of Nazareth of Galilee.

¹¹ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

¹²And Jesus went into the temple of God, and cast out all them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the seats of them that sold doves,

¹²ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹³And said unto them, It is written, My house shall be called the house of prayer; but ye have made it a den of thieves.

¹³ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

¹⁴And the blind and the lame came to him in the temple; and he healed them.

¹⁴ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

¹⁵And when the chief priests and scribes saw the wonderful things that he did, and the children crying in the temple, and saying, Hosanna to the son of David; they were sore displeased,

¹⁵ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

¹⁶And said unto him, Hearest thou what these say? And Jesus saith unto them, Yea; have ye never read, Out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?

¹⁶ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

¹⁷And he left them, and went out of the city into Bethany; and he lodged there.

¹⁷ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

¹⁸Now in the morning as he returned into the city, he hungered.

¹⁸ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

¹⁹And when he saw a fig tree in the way, he came to it, and found nothing thereon, but leaves only, and said unto it, Let no fruit grow on thee henceforward for ever. And presently the fig tree withered away.

¹⁹וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

²⁰And when the disciples saw it, they marvelled, saying, How soon is the fig tree withered away!

²⁰ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

²¹Jesus answered and said unto them, Verily I say unto you, If ye have faith, and doubt not, ye shall not only do this which is done to the fig tree, but also if ye shall say unto this mountain, Be thou removed, and be thou cast into the sea; it shall be done.

²¹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

²²And all things, whatsoever ye shall ask in prayer, believing, ye shall receive.

²²וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

²³And when he was come into the temple, the chief priests and the elders of the people came unto him as he was teaching, and said, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority?

²³ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

²⁴And Jesus answered and said unto them, I also will ask you one thing, which if ye tell me, I in like wise will tell you by what authority I do these things.

²⁴ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁵The baptism of John, whence was it? from heaven, or of men? And they reasoned with themselves, saying, If we shall say, From heaven; he will say unto us, Why did ye not then believe him?

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

²⁶But if we shall say, Of men; we fear the people; for all hold John as a prophet.

²⁶אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

²⁷And they answered Jesus, and said, We cannot tell. And he said unto them, Neither tell I you by what authority I do these things.

²⁷ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁸But what think ye? A certain man had two sons; and he came to the first, and said, Son, go work to day in my vineyard.

²⁸אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

²⁹He answered and said, I will not: but afterward he repented, and went.

²⁹ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

³⁰And he came to the second, and said likewise. And he answered and said, I go, sir: and went not.

³⁰ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

³¹Whether of them twain did the will of his father? They say unto him, The first. Jesus saith unto them, Verily I say unto you, That the publicans and the harlots go into the kingdom of God before you.

³¹מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

³²For John came unto you in the way of righteousness, and ye believed him not: but the publicans and the harlots believed him: and ye, when ye had seen it, repented not afterward, that ye might believe him.

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

³³Hear another parable: There was a certain householder, which planted a vineyard, and hedged it round about, and digged a winepress in it, and built a tower, and let it out to husbandmen, and went into a far country:

³³משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

³⁴And when the time of the fruit drew near, he sent his servants to the husbandmen, that they might receive the fruits of it.

³⁴ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

³⁵And the husbandmen took his servants, and beat one, and killed another, and stoned another.

³⁵ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

³⁶Again, he sent other servants more than the first: and they did unto them likewise.

³⁶ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

³⁷But last of all he sent unto them his son, saying, They will reverence my son.

³⁷ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

³⁸But when the husbandmen saw the son, they said among themselves, This is the heir; come, let us kill him, and let us seize on his inheritance.

³⁸ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

³⁹And they caught him, and cast him out of the vineyard, and slew him.

³⁹ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

⁴⁰When the lord therefore of the vineyard cometh, what will he do unto those husbandmen?

⁴⁰והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

⁴¹They say unto him, He will miserably destroy those wicked men, and will let out his vineyard unto other husbandmen, which shall render him the fruits in their seasons.

⁴¹ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

⁴²Jesus saith unto them, Did ye never read in the scriptures, The stone which the builders rejected, the same is become the head of the corner: this is the Lord's doing, and it is marvellous in our eyes?

⁴²ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

⁴³Therefore say I unto you, The kingdom of God shall be taken from you, and given to a nation bringing forth the fruits thereof.

⁴³על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

⁴⁴And whosoever shall fall on this stone shall be broken: but on whomsoever it shall fall, it will grind him to powder.

⁴⁴והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

⁴⁵And when the chief priests and Pharisees had heard his parables, they perceived that he spake of them.

⁴⁵ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

⁴⁶But when they sought to lay hands on him, they feared the multitude, because they took him for a prophet.

⁴⁶ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃