¹Then spake Jesus to the multitude, and to his disciples,

¹אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

²Saying The scribes and the Pharisees sit in Moses' seat:

²על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

³All therefore whatsoever they bid you observe, that observe and do; but do not ye after their works: for they say, and do not.

³לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

⁴For they bind heavy burdens and grievous to be borne, and lay them on men's shoulders; but they themselves will not move them with one of their fingers.

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁵But all their works they do for to be seen of men: they make broad their phylacteries, and enlarge the borders of their garments,

⁵ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

⁶And love the uppermost rooms at feasts, and the chief seats in the synagogues,

⁶ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁷And greetings in the markets, and to be called of men, Rabbi, Rabbi.

⁷ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁸But be not ye called Rabbi: for one is your Master, even Christ; and all ye are brethren.

⁸אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁹And call no man your father upon the earth: for one is your Father, which is in heaven.

⁹ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

¹⁰Neither be ye called masters: for one is your Master, even Christ.

¹⁰גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹¹But he that is greatest among you shall be your servant.

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹²And whosoever shall exalt himself shall be abased; and he that shall humble himself shall be exalted.

¹²כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

¹³But woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye shut up the kingdom of heaven against men: for ye neither go in yourselves, neither suffer ye them that are entering to go in.

¹³אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹⁴Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye devour widows' houses, and for a pretence make long prayer: therefore ye shall receive the greater damnation.

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

¹⁵Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye compass sea and land to make one proselyte, and when he is made, ye make him twofold more the child of hell than yourselves.

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁶Woe unto you, ye blind guides, which say, Whosoever shall swear by the temple, it is nothing; but whosoever shall swear by the gold of the temple, he is a debtor!

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁷Ye fools and blind: for whether is greater, the gold, or the temple that sanctifieth the gold?

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

¹⁸And, Whosoever shall swear by the altar, it is nothing; but whosoever sweareth by the gift that is upon it, he is guilty.

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

¹⁹Ye fools and blind: for whether is greater, the gift, or the altar that sanctifieth the gift?

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

²⁰Whoso therefore shall swear by the altar, sweareth by it, and by all things thereon.

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²¹And whoso shall swear by the temple, sweareth by it, and by him that dwelleth therein.

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²²And he that shall swear by heaven, sweareth by the throne of God, and by him that sitteth thereon.

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²³Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye pay tithe of mint and anise and cummin, and have omitted the weightier matters of the law, judgment, mercy, and faith: these ought ye to have done, and not to leave the other undone.

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

²⁴Ye blind guides, which strain at a gnat, and swallow a camel.

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁵Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye make clean the outside of the cup and of the platter, but within they are full of extortion and excess.

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁶Thou blind Pharisee, cleanse first that which is within the cup and platter, that the outside of them may be clean also.

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

²⁷Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye are like unto whited sepulchres, which indeed appear beautiful outward, but are within full of dead men's bones, and of all uncleanness.

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

²⁸Even so ye also outwardly appear righteous unto men, but within ye are full of hypocrisy and iniquity.

²⁸ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

²⁹Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! because ye build the tombs of the prophets, and garnish the sepulchres of the righteous,

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

³⁰And say, If we had been in the days of our fathers, we would not have been partakers with them in the blood of the prophets.

³⁰ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³¹Wherefore ye be witnesses unto yourselves, that ye are the children of them which killed the prophets.

³¹ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³²Fill ye up then the measure of your fathers.

³²אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³³Ye serpents, ye generation of vipers, how can ye escape the damnation of hell?

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³⁴Wherefore, behold, I send unto you prophets, and wise men, and scribes: and some of them ye shall kill and crucify; and some of them shall ye scourge in your synagogues, and persecute them from city to city:

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁵That upon you may come all the righteous blood shed upon the earth, from the blood of righteous Abel unto the blood of Zacharias son of Barachias, whom ye slew between the temple and the altar.

³⁵למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁶Verily I say unto you, All these things shall come upon this generation.

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

³⁷O Jerusalem, Jerusalem, thou that killest the prophets, and stonest them which are sent unto thee, how often would I have gathered thy children together, even as a hen gathereth her chickens under her wings, and ye would not!

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁸Behold, your house is left unto you desolate.

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁹For I say unto you, Ye shall not see me henceforth, till ye shall say, Blessed is he that cometh in the name of the Lord.

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃