¹Then shall the kingdom of heaven be likened unto ten virgins, which took their lamps, and went forth to meet the bridegroom.

¹אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

²And five of them were wise, and five were foolish.

²חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

³They that were foolish took their lamps, and took no oil with them:

³הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

⁴But the wise took oil in their vessels with their lamps.

⁴והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

⁵While the bridegroom tarried, they all slumbered and slept.

⁵וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

⁶And at midnight there was a cry made, Behold, the bridegroom cometh; go ye out to meet him.

⁶ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

⁷Then all those virgins arose, and trimmed their lamps.

⁷אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

⁸And the foolish said unto the wise, Give us of your oil; for our lamps are gone out.

⁸ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

⁹But the wise answered, saying, Not so; lest there be not enough for us and you: but go ye rather to them that sell, and buy for yourselves.

⁹ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

¹⁰And while they went to buy, the bridegroom came; and they that were ready went in with him to the marriage: and the door was shut.

¹⁰ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

¹¹Afterward came also the other virgins, saying, Lord, Lord, open to us.

¹¹ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

¹²But he answered and said, Verily I say unto you, I know you not.

¹²ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

¹³Watch therefore, for ye know neither the day nor the hour wherein the Son of man cometh.

¹³לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

¹⁴For the kingdom of heaven is as a man travelling into a far country, who called his own servants, and delivered unto them his goods.

¹⁴כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

¹⁵And unto one he gave five talents, to another two, and to another one; to every man according to his several ability; and straightway took his journey.

¹⁵ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

¹⁶Then he that had received the five talents went and traded with the same, and made them other five talents.

¹⁶וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

¹⁷And likewise he that had received two, he also gained other two.

¹⁷וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

¹⁸But he that had received one went and digged in the earth, and hid his lord's money.

¹⁸אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

¹⁹After a long time the lord of those servants cometh, and reckoneth with them.

¹⁹ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

²⁰And so he that had received five talents came and brought other five talents, saying, Lord, thou deliveredst unto me five talents: behold, I have gained beside them five talents more.

²⁰ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

²¹His lord said unto him, Well done, thou good and faithful servant: thou hast been faithful over a few things, I will make thee ruler over many things: enter thou into the joy of thy lord.

²¹ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²²He also that had received two talents came and said, Lord, thou deliveredst unto me two talents: behold, I have gained two other talents beside them.

²²ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

²³His lord said unto him, Well done, good and faithful servant; thou hast been faithful over a few things, I will make thee ruler over many things: enter thou into the joy of thy lord.

²³ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²⁴Then he which had received the one talent came and said, Lord, I knew thee that thou art an hard man, reaping where thou hast not sown, and gathering where thou hast not strawed:

²⁴ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

²⁵And I was afraid, and went and hid thy talent in the earth: lo, there thou hast that is thine.

²⁵ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

²⁶His lord answered and said unto him, Thou wicked and slothful servant, thou knewest that I reap where I sowed not, and gather where I have not strawed:

²⁶ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

²⁷Thou oughtest therefore to have put my money to the exchangers, and then at my coming I should have received mine own with usury.

²⁷לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

²⁸Take therefore the talent from him, and give it unto him which hath ten talents.

²⁸על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

²⁹For unto every one that hath shall be given, and he shall have abundance: but from him that hath not shall be taken away even that which he hath.

²⁹כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

³⁰And cast ye the unprofitable servant into outer darkness: there shall be weeping and gnashing of teeth.

³⁰ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

³¹When the Son of man shall come in his glory, and all the holy angels with him, then shall he sit upon the throne of his glory:

³¹והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

³²And before him shall be gathered all nations: and he shall separate them one from another, as a shepherd divideth his sheep from the goats:

³²ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

³³And he shall set the sheep on his right hand, but the goats on the left.

³³והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

³⁴Then shall the King say unto them on his right hand, Come, ye blessed of my Father, inherit the kingdom prepared for you from the foundation of the world:

³⁴אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

³⁵For I was an hungred, and ye gave me meat: I was thirsty, and ye gave me drink: I was a stranger, and ye took me in:

³⁵כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

³⁶Naked, and ye clothed me: I was sick, and ye visited me: I was in prison, and ye came unto me.

³⁶ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

³⁷Then shall the righteous answer him, saying, Lord, when saw we thee an hungred, and fed thee? or thirsty, and gave thee drink?

³⁷וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

³⁸When saw we thee a stranger, and took thee in? or naked, and clothed thee?

³⁸ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

³⁹Or when saw we thee sick, or in prison, and came unto thee?

³⁹ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

⁴⁰And the King shall answer and say unto them, Verily I say unto you, Inasmuch as ye have done it unto one of the least of these my brethren, ye have done it unto me.

⁴⁰והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

⁴¹Then shall he say also unto them on the left hand, Depart from me, ye cursed, into everlasting fire, prepared for the devil and his angels:

⁴¹ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

⁴²For I was an hungred, and ye gave me no meat: I was thirsty, and ye gave me no drink:

⁴²כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

⁴³I was a stranger, and ye took me not in: naked, and ye clothed me not: sick, and in prison, and ye visited me not.

⁴³גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

⁴⁴Then shall they also answer him, saying, Lord, when saw we thee an hungred, or athirst, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not minister unto thee?

⁴⁴וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

⁴⁵Then shall he answer them, saying, Verily I say unto you, Inasmuch as ye did it not to one of the least of these, ye did it not to me.

⁴⁵אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

⁴⁶And these shall go away into everlasting punishment: but the righteous into life eternal.

⁴⁶וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃