¹And it came to pass, when Jesus had finished all these sayings, he said unto his disciples,

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

²Ye know that after two days is the feast of the passover, and the Son of man is betrayed to be crucified.

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

³Then assembled together the chief priests, and the scribes, and the elders of the people, unto the palace of the high priest, who was called Caiaphas,

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

⁴And consulted that they might take Jesus by subtilty, and kill him.

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁵But they said, Not on the feast day, lest there be an uproar among the people.

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁶Now when Jesus was in Bethany, in the house of Simon the leper,

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁷There came unto him a woman having an alabaster box of very precious ointment, and poured it on his head, as he sat at meat.

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁸But when his disciples saw it, they had indignation, saying, To what purpose is this waste?

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁹For this ointment might have been sold for much, and given to the poor.

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

¹⁰When Jesus understood it, he said unto them, Why trouble ye the woman? for she hath wrought a good work upon me.

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹¹For ye have the poor always with you; but me ye have not always.

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹²For in that she hath poured this ointment on my body, she did it for my burial.

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹³Verily I say unto you, Wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, there shall also this, that this woman hath done, be told for a memorial of her.

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹⁴Then one of the twelve, called Judas Iscariot, went unto the chief priests,

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁵And said unto them, What will ye give me, and I will deliver him unto you? And they covenanted with him for thirty pieces of silver.

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁶And from that time he sought opportunity to betray him.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁷Now the first day of the feast of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying unto him, Where wilt thou that we prepare for thee to eat the passover?

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁸And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Master saith, My time is at hand; I will keep the passover at thy house with my disciples.

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁹And the disciples did as Jesus had appointed them; and they made ready the passover.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

²⁰Now when the even was come, he sat down with the twelve.

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²¹And as they did eat, he said, Verily I say unto you, that one of you shall betray me.

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²And they were exceeding sorrowful, and began every one of them to say unto him, Lord, is it I?

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²³And he answered and said, He that dippeth his hand with me in the dish, the same shall betray me.

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²⁴The Son of man goeth as it is written of him: but woe unto that man by whom the Son of man is betrayed! it had been good for that man if he had not been born.

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁵Then Judas, which betrayed him, answered and said, Master, is it I? He said unto him, Thou hast said.

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁶And as they were eating, Jesus took bread, and blessed it, and brake it, and gave it to the disciples, and said, Take, eat; this is my body.

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁷And he took the cup, and gave thanks, and gave it to them, saying, Drink ye all of it;

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁸For this is my blood of the new testament, which is shed for many for the remission of sins.

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁹But I say unto you, I will not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in my Father's kingdom.

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

³⁰And when they had sung an hymn, they went out into the mount of Olives.

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³¹Then saith Jesus unto them, All ye shall be offended because of me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad.

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³²But after I am risen again, I will go before you into Galilee.

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³³Peter answered and said unto him, Though all men shall be offended because of thee, yet will I never be offended.

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³⁴Jesus said unto him, Verily I say unto thee, That this night, before the cock crow, thou shalt deny me thrice.

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁵Peter said unto him, Though I should die with thee, yet will I not deny thee. Likewise also said all the disciples.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁶Then cometh Jesus with them unto a place called Gethsemane, and saith unto the disciples, Sit ye here, while I go and pray yonder.

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁷And he took with him Peter and the two sons of Zebedee, and began to be sorrowful and very heavy.

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁸Then saith he unto them, My soul is exceeding sorrowful, even unto death: tarry ye here, and watch with me.

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁹And he went a little farther, and fell on his face, and prayed, saying, O my Father, if it be possible, let this cup pass from me: nevertheless not as I will, but as thou wilt.

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴⁰And he cometh unto the disciples, and findeth them asleep, and saith unto Peter, What, could ye not watch with me one hour?

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴¹Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴²He went away again the second time, and prayed, saying, O my Father, if this cup may not pass away from me, except I drink it, thy will be done.

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴³And he came and found them asleep again: for their eyes were heavy.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴⁴And he left them, and went away again, and prayed the third time, saying the same words.

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁵Then cometh he to his disciples, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: behold, the hour is at hand, and the Son of man is betrayed into the hands of sinners.

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁶Rise, let us be going: behold, he is at hand that doth betray me.

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁷And while he yet spake, lo, Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and elders of the people.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁸Now he that betrayed him gave them a sign, saying, Whomsoever I shall kiss, that same is he: hold him fast.

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁹And forthwith he came to Jesus, and said, Hail, master; and kissed him.

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁵⁰And Jesus said unto him, Friend, wherefore art thou come? Then came they, and laid hands on Jesus and took him.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵¹And, behold, one of them which were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and struck a servant of the high priest's, and smote off his ear.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵²Then said Jesus unto him, Put up again thy sword into his place: for all they that take the sword shall perish with the sword.

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵³Thinkest thou that I cannot now pray to my Father, and he shall presently give me more than twelve legions of angels?

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵⁴But how then shall the scriptures be fulfilled, that thus it must be?

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁵In that same hour said Jesus to the multitudes, Are ye come out as against a thief with swords and staves for to take me? I sat daily with you teaching in the temple, and ye laid no hold on me.

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁶But all this was done, that the scriptures of the prophets might be fulfilled. Then all the disciples forsook him, and fled.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁷And they that had laid hold on Jesus led him away to Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were assembled.

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁸But Peter followed him afar off unto the high priest's palace, and went in, and sat with the servants, to see the end.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁹Now the chief priests, and elders, and all the council, sought false witness against Jesus, to put him to death;

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁶⁰But found none: yea, though many false witnesses came, yet found they none. At the last came two false witnesses,

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶¹And said, This fellow said, I am able to destroy the temple of God, and to build it in three days.

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶²And the high priest arose, and said unto him, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶³But Jesus held his peace, And the high priest answered and said unto him, I adjure thee by the living God, that thou tell us whether thou be the Christ, the Son of God.

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶⁴Jesus saith unto him, Thou hast said: nevertheless I say unto you, Hereafter shall ye see the Son of man sitting on the right hand of power, and coming in the clouds of heaven.

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁵Then the high priest rent his clothes, saying, He hath spoken blasphemy; what further need have we of witnesses? behold, now ye have heard his blasphemy.

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁶What think ye? They answered and said, He is guilty of death.

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁷Then did they spit in his face, and buffeted him; and others smote him with the palms of their hands,

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁸Saying, Prophesy unto us, thou Christ, Who is he that smote thee?

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁹Now Peter sat without in the palace: and a damsel came unto him, saying, Thou also wast with Jesus of Galilee.

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁷⁰But he denied before them all, saying, I know not what thou sayest.

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷¹And when he was gone out into the porch, another maid saw him, and said unto them that were there, This fellow was also with Jesus of Nazareth.

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷²And again he denied with an oath, I do not know the man.

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷³And after a while came unto him they that stood by, and said to Peter, Surely thou also art one of them; for thy speech bewrayeth thee.

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷⁴Then began he to curse and to swear, saying, I know not the man. And immediately the cock crew.

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁵And Peter remembered the word of Jesus, which said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice. And he went out, and wept bitterly.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃