1And Israel abode in Shittim, and the people began to commit whoredom with the daughters of Moab.
1וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃
2And they called the people unto the sacrifices of their gods: and the people did eat, and bowed down to their gods.
2ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
3And Israel joined himself unto Baalpeor: and the anger of the LORD was kindled against Israel.
3ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃
4And the LORD said unto Moses, Take all the heads of the people, and hang them up before the LORD against the sun, that the fierce anger of the LORD may be turned away from Israel.
4ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃
5And Moses said unto the judges of Israel, Slay ye every one his men that were joined unto Baalpeor.
5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
6And, behold, one of the children of Israel came and brought unto his brethren a Midianitish woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, who were weeping before the door of the tabernacle of the congregation.
6והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
7And when Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, he rose up from among the congregation, and took a javelin in his hand;
7וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
8And he went after the man of Israel into the tent, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her belly. So the plague was stayed from the children of Israel.
8ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃
9And those that died in the plague were twenty and four thousand.
9ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃
10And the LORD spake unto Moses, saying,
10וידבר יהוה אל משה לאמר׃
11Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, hath turned my wrath away from the children of Israel, while he was zealous for my sake among them, that I consumed not the children of Israel in my jealousy.
11פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃
12Wherefore say, Behold, I give unto him my covenant of peace:
12לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃
13And he shall have it, and his seed after him, even the covenant of an everlasting priesthood; because he was zealous for his God, and made an atonement for the children of Israel.
13והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃
14Now the name of the Israelite that was slain, even that was slain with the Midianitish woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a chief house among the Simeonites.
14ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃
15And the name of the Midianitish woman that was slain was Cozbi, the daughter of Zur; he was head over a people, and of a chief house in Midian.
15ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃
16And the LORD spake unto Moses, saying,
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17Vex the Midianites, and smite them:
17צרור את המדינים והכיתם אותם׃
18For they vex you with their wiles, wherewith they have beguiled you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of a prince of Midian, their sister, which was slain in the day of the plague for Peor's sake.
18כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃