1Be not thou envious against evil men, neither desire to be with them.
1אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃
2For their heart studieth destruction, and their lips talk of mischief.
2כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃
3Through wisdom is an house builded; and by understanding it is established:
3בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃
4And by knowledge shall the chambers be filled with all precious and pleasant riches.
4ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃
5A wise man is strong; yea, a man of knowledge increaseth strength.
5גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃
6For by wise counsel thou shalt make thy war: and in multitude of counsellors there is safety.
6כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃
7Wisdom is too high for a fool: he openeth not his mouth in the gate.
7ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃
8He that deviseth to do evil shall be called a mischievous person.
8מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃
9The thought of foolishness is sin: and the scorner is an abomination to men.
9זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃
10If thou faint in the day of adversity, thy strength is small.
10התרפית ביום צרה צר כחכה׃
11If thou forbear to deliver them that are drawn unto death, and those that are ready to be slain;
11הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃
12If thou sayest, Behold, we knew it not; doth not he that pondereth the heart consider it? and he that keepeth thy soul, doth not he know it? and shall not he render to every man according to his works?
12כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃
13My son, eat thou honey, because it is good; and the honeycomb, which is sweet to thy taste:
13אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃
14So shall the knowledge of wisdom be unto thy soul: when thou hast found it, then there shall be a reward, and thy expectation shall not be cut off.
14כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃
15Lay not wait, O wicked man, against the dwelling of the righteous; spoil not his resting place:
15אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃
16For a just man falleth seven times, and riseth up again: but the wicked shall fall into mischief.
16כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃
17Rejoice not when thine enemy falleth, and let not thine heart be glad when he stumbleth:
17בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃
18Lest the LORD see it, and it displease him, and he turn away his wrath from him.
18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
19Fret not thyself because of evil men, neither be thou envious at the wicked:
19אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃
20For there shall be no reward to the evil man; the candle of the wicked shall be put out.
20כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃
21My son, fear thou the LORD and the king: and meddle not with them that are given to change:
21ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃
22For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the ruin of them both?
22כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃
23These things also belong to the wise. It is not good to have respect of persons in judgment.
23גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃
24He that saith unto the wicked, Thou are righteous; him shall the people curse, nations shall abhor him:
24אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃
25But to them that rebuke him shall be delight, and a good blessing shall come upon them.
25ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃
26Every man shall kiss his lips that giveth a right answer.
26שפתים ישק משיב דברים נכחים׃
27Prepare thy work without, and make it fit for thyself in the field; and afterwards build thine house.
27הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃
28Be not a witness against thy neighbour without cause; and deceive not with thy lips.
28אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃
29Say not, I will do so to him as he hath done to me: I will render to the man according to his work.
29אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃
30I went by the field of the slothful, and by the vineyard of the man void of understanding;
30על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃
31And, lo, it was all grown over with thorns, and nettles had covered the face thereof, and the stone wall thereof was broken down.
31והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃
32Then I saw, and considered it well: I looked upon it, and received instruction.
32ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃
33Yet a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
34So shall thy poverty come as one that travelleth; and thy want as an armed man.
34ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃