1My spirit hath been destroyed, My days extinguished — graves [are] for me.
1רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
2If not — mockeries [are] with me. And in their provocations mine eye lodgeth.
2אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
3Place, I pray Thee, my pledge with Thee; Who is he that striketh hand with me?
3שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
4For their heart Thou hast hidden From understanding, Therefore Thou dost not exalt them.
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
5For a portion he sheweth friendship, And the eyes of his sons are consumed.
5לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
6And he set me up for a proverb of the peoples, And a wonder before them I am.
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
7And dim from sorrow is mine eye, And my members as a shadow all of them.
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
8Astonished are the upright at this, And the innocent against the profane Stirreth himself up.
8ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃
9And the righteous layeth hold [on] his way, And the clean of hands addeth strength, And — dumb are they all.
9ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃
10Return, and come in, I pray you, And I find not among you a wise man.
10ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
11My days have passed by, My devices have been broken off, The possessions of my heart!
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
12Night for day they appoint, Light [is] near because of darkness.
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
13If I wait — Sheol [is] my house, In darkness I have spread out my couch.
13אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
14To corruption I have called: — `Thou [art] my father.` `My mother` and `my sister` — to the worm.
14לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
15And where [is] now my hope? Yea, my hope, who doth behold it?
15ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
16[To] the parts of Sheol ye go down, If together on the dust we may rest.
16בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃