1And now, laughed at me, Have the younger in days than I, Whose fathers I have loathed to set With the dogs of my flock.
1ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
2Also — the power of their hands, why [is it] to me? On them hath old age perished.
2גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
3With want and with famine gloomy, Those fleeing to a dry place, Formerly a desolation and waste,
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
4Those cropping mallows near a shrub, And broom-roots [is] their food.
4הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
5From the midst they are cast out, (They shout against them as a thief),
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6In a frightful place of valleys to dwell, Holes of earth and clefts.
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7Among shrubs they do groan, Under nettles they are gathered together.
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
8Sons of folly — even sons without name, They have been smitten from the land.
8בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
9And now, their song I have been, And I am to them for a byword.
9ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃
10They have abominated me, They have kept far from me, And from before me have not spared to spit.
10תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃
11Because His cord He loosed and afflicteth me, And the bridle from before me, They have cast away.
11כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃
12On the right hand doth a brood arise, My feet they have cast away, And they raise up against me, Their paths of calamity.
12על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃
13They have broken down my path, By my calamity they profit, `He hath no helper.`
13נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃
14As a wide breach they come, Under the desolation have rolled themselves.
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
15He hath turned against me terrors, It pursueth as the wind mine abundance, And as a thick cloud, Hath my safety passed away.
15ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃
16And now, in me my soul poureth itself out, Seize me do days of affliction.
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17At night my bone hath been pierced in me, And mine eyelids do not lie down.
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
18By the abundance of power, Is my clothing changed, As the mouth of my coat it doth gird me.
18ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
19Casting me into mire, And I am become like dust and ashes.
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
20I cry unto Thee, And Thou dost not answer me, I have stood, and Thou dost consider me.
20אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃
21Thou art turned to be fierce to me, With the strength of Thy hand, Thou oppresest me.
21תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃
22Thou dost lift me up, On the wind Thou dost cause me to ride, And Thou meltest — Thou levellest me.
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
23For I have known To death Thou dost bring me back, And [to] the house appointed for all living.
23כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃
24Surely not against the heap Doth He send forth the hand, Though in its ruin they have safety.
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
25Did not I weep for him whose day is hard? Grieved hath my soul for the needy.
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
26When good I expected, then cometh evil, And I wait for light, and darkness cometh.
26כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃
27My bowels have boiled, and have not ceased, Gone before me have days of affliction.
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
28Mourning I have gone without the sun, I have risen, in an assembly I cry.
28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
29A brother I have been to dragons, And a companion to daughters of the ostrich.
29אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃
30My skin hath been black upon me, And my bone hath burned from heat,
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
31And my harp doth become mourning, And my organ the sound of weeping.
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃