¹And before the feast of the passover, Jesus knowing that his hour hath come, that he may remove out of this world unto the Father, having loved his own who [are] in the world — to the end he loved them.

¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

²And supper being come, the devil already having put [it] into the heart of Judas of Simon, Iscariot, that he may deliver him up,

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

³Jesus knowing that all things the Father hath given to him — into [his] hands, and that from God he came forth, and unto God he goeth,

³וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

⁴doth rise from the supper, and doth lay down his garments, and having taken a towel, he girded himself;

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁵afterward he putteth water into the basin, and began to wash the feet of his disciples, and to wipe with the towel with which he was being girded.

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

⁶He cometh, therefore, unto Simon Peter, and that one saith to him, `Sir, thou — dost thou wash my feet?`

⁶ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

⁷Jesus answered and said to him, `That which I do thou hast not known now, but thou shalt know after these things;`

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

⁸Peter saith to him, `Thou mayest not wash my feet — to the age.` Jesus answered him, `If I may not wash thee, thou hast no part with me;`

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁹Simon Peter saith to him, `Sir, not my feet only, but also the hands and the head.`

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

¹⁰Jesus saith to him, `He who hath been bathed hath no need save to wash his feet, but he is clean altogether; and ye are clean, but not all;`

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹¹for he knew him who is delivering him up; because of this he said, `Ye are not all clean.`

¹¹כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹²When, therefore, he washed their feet, and took his garments, having reclined (at meat) again, he said to them, `Do ye know what I have done to you?

¹²ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹³ye call me, The Teacher and The Lord, and ye say well, for I am;

¹³אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

¹⁴if then I did wash your feet — the Lord and the Teacher — ye also ought to wash one another`s feet.

¹⁴לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

¹⁵`For an example I gave to you, that, according as I did to you, ye also may do;

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁶verily, verily, I say to you, a servant is not greater than his lord, nor an apostle greater than he who sent him;

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁷if these things ye have known, happy are ye, if ye may do them;

¹⁷אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

¹⁸not concerning you all do I speak; I have known whom I chose for myself; but that the Writing may be fulfilled: He who is eating the bread with me, did lift up against me his heel.

¹⁸לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁹`From this time I tell you, before its coming to pass, that, when it may come to pass, ye may believe that I am [he];

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

²⁰verily, verily, I say to you, he who is receiving whomsoever I may send, doth receive me; and he who is receiving me, doth receive Him who sent me.`

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

²¹These things having said, Jesus was troubled in the spirit, and did testify, and said, `Verily, verily, I say to you, that one of you will deliver me up;`

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²the disciples were looking, therefore, one at another, doubting concerning whom he speaketh.

²²ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

²³And there was one of his disciples reclining (at meat) in the bosom of Jesus, whom Jesus was loving;

²³ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²⁴Simon Peter, then, doth beckon to this one, to inquire who he may be concerning whom he speaketh,

²⁴וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁵and that one having leant back on the breast of Jesus, respondeth to him, `Sir, who is it?`

²⁵ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁶Jesus answereth, `That one it is to whom I, having dipped the morsel, shall give it;` and having dipped the morsel, he giveth [it] to Judas of Simon, Iscariot.

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

²⁷And after the morsel, then the Adversary entered into that one, Jesus, therefore, saith to him, `What thou dost — do quickly;`

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

²⁸and none of those reclining at meat knew for what intent he said this to him,

²⁸ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

²⁹for certain were thinking, since Judas had the bag, that Jesus saith to him, `Buy what we have need of for the feast;` or that he may give something to the poor;

²⁹כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

³⁰having received, therefore, the morsel, that one immediately went forth, and it was night.

³⁰והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³¹When, therefore, he went forth, Jesus saith, `Now was the Son of Man glorified, and God was glorified in him;

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

³²if God was glorified in him, God also will glorify him in Himself; yea, immediately He will glorify him.

³²אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³³`Little children, yet a little am I with you; ye will seek me, and, according as I said to the Jews — Whither I go away, ye are not able to come, to you also I do say [it] now.

³³בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³⁴`A new commandment I give to you, that ye love one another; according as I did love you, that ye also love one another;

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

³⁵in this shall all know that ye are my disciples, if ye may have love one to another.`

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁶Simon Peter saith to him, `Sir, whither dost thou go away?` Jesus answered him, `Whither I go away, thou art not able now to follow me, but afterward thou shalt follow me.`

³⁶ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

³⁷Peter saith to him, `Sir, wherefore am I not able to follow thee now? my life for thee I will lay down;`

³⁷ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

³⁸Jesus answered him, `Thy life for me thou wilt lay down! verily, verily, I say to thee, a cock will not crow till thou mayest deny me thrice.`

³⁸ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃