¹Seeing that many did take in hand to set in order a narration of the matters that have been fully assured among us,

¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

²as they did deliver to us, who from the beginning became eye-witnesses, and officers of the Word, —

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

³it seemed good also to me, having followed from the first after all things exactly, to write to thee in order, most noble Theophilus,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

⁴that thou mayest know the certainty of the things wherein thou wast instructed.

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁵There was in the days of Herod, the king of Judea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abijah, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elisabeth;

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁶and they were both righteous before God, going on in all the commands and righteousnesses of the Lord blameless,

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁷and they had no child, because that Elisabeth was barren, and both were advanced in their days.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁸And it came to pass, in his acting as priest, in the order of his course before God,

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁹according to the custom of the priesthood, his lot was to make perfume, having gone into the sanctuary of the Lord,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

¹⁰and all the multitude of the people were praying without, at the hour of the perfume.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹¹And there appeared to him a messenger of the Lord standing on the right side of the altar of the perfume,

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹²and Zacharias, having seen, was troubled, and fear fell on him;

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹³and the messenger said unto him, `Fear not, Zacharias, for thy supplication was heard, and thy wife Elisabeth shall bear a son to thee, and thou shalt call his name John,

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹⁴and there shall be joy to thee, and gladness, and many at his birth shall joy,

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁵for he shall be great before the Lord, and wine and strong drink he may not drink, and of the Holy Spirit he shall be full, even from his mother`s womb;

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁶and many of the sons of Israel he shall turn to the Lord their God,

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁷and he shall go before Him, in the spirit and power of Elijah, to turn hearts of fathers unto children, and disobedient ones to the wisdom of righteous ones, to make ready for the Lord, a people prepared.`

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁸And Zacharias said unto the messenger, `Whereby shall I know this? for I am aged, and my wife is advanced in her days?`

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁹And the messenger answering said to him, `I am Gabriel, who have been standing near before God, and I was sent to speak unto thee, and to proclaim these good news to thee,

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

²⁰and lo, thou shalt be silent, and not able to speak, till the day that these things shall come to pass, because thou didst not believe my words, that shall be fulfilled in their season.`

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²¹And the people were waiting for Zacharias, and wondering at his tarrying in the sanctuary,

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²²and having come out, he was not able to speak to them, and they perceived that a vision he had seen in the sanctuary, and he was beckoning to them, and did remain dumb.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²³And it came to pass, when the days of his service were fulfilled, he went away to his house,

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²⁴and after those days, his wife Elisabeth conceived, and hid herself five months, saying —

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁵`Thus hath the Lord done to me, in days in which He looked upon [me], to take away my reproach among men.`

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁶And in the sixth month was the messenger Gabriel sent by God, to a city of Galilee, the name of which [is] Nazareth,

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁷to a virgin, betrothed to a man, whose name [is] Joseph, of the house of David, and the name of the virgin [is] Mary.

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁸And the messenger having come in unto her, said, `Hail, favoured one, the Lord [is] with thee; blessed [art] thou among women;`

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁹and she, having seen, was troubled at his word, and was reasoning of what kind this salutation may be.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

³⁰And the messenger said to her, `Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³¹and lo, thou shalt conceive in the womb, and shalt bring forth a son, and call his name Jesus;

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³²he shall be great, and Son of the Highest he shall be called, and the Lord God shall give him the throne of David his father,

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³³and he shall reign over the house of Jacob to the ages; and of his reign there shall be no end.`

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³⁴And Mary said unto the messenger, `How shall this be, seeing a husband I do not know?`

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁵And the messenger answering said to her, `The Holy Spirit shall come upon thee, and the power of the Highest shall overshadow thee, therefore also the holy-begotten thing shall be called Son of God;

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁶and lo, Elisabeth, thy kinswoman, she also hath conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her who was called barren;

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁷because nothing shall be impossible with God.`

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁸And Mary said, `Lo, the maid-servant of the Lord; let it be to me according to thy saying,` and the messenger went away from her.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁹And Mary having arisen in those days, went to the hill-country, with haste, to a city of Judea,

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

⁴⁰and entered into the house of Zacharias, and saluted Elisabeth.

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴¹And it came to pass, when Elisabeth heard the salutation of Mary, the babe did leap in her womb; and Elisabeth was filled with the Holy Spirit,

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴²and spake out with a loud voice, and said, `Blessed [art] thou among women, and blessed [is] the fruit of thy womb;

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴³and whence [is] this to me, that the mother of my Lord might come unto me?

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴⁴for, lo, when the voice of thy salutation came to my ears, leap in gladness did the babe in my womb;

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁵and happy [is] she who did believe, for there shall be a completion to the things spoken to her from the Lord.`

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁶And Mary said, `My soul doth magnify the Lord,

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁷And my spirit was glad on God my Saviour,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸Because He looked on the lowliness of His maid-servant, For, lo, henceforth call me happy shall all the generations,

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁹For He who is mighty did to me great things, And holy [is] His name,

⁴⁹]94-84[׃

⁵⁰And His kindness [is] to generations of generations, To those fearing Him,

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹He did powerfully with His arm, He scattered abroad the proud in the thought of their heart,

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵²He brought down the mighty from thrones, And He exalted the lowly,

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵³The hungry He did fill with good, And the rich He sent away empty,

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵⁴He received again Israel His servant, To remember kindness,

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵As He spake unto our fathers, To Abraham and to his seed — to the age.`

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁶And Mary remained with her about three months, and turned back to her house.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁷And to Elisabeth was the time fulfilled for her bringing forth, and she bare a son,

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁸and the neighbours and her kindred heard that the Lord was making His kindness great with her, and they were rejoicing with her.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁹And it came to pass, on the eighth day, they came to circumcise the child, and they were calling him by the name of his father, Zacharias,

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁶⁰and his mother answering said, `No, but he shall be called John.`

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶¹And they said unto her — `There is none among thy kindred who is called by this name,`

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶²and they were making signs to his father, what he would wish him to be called,

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶³and having asked for a tablet, he wrote, saying, `John is his name;` and they did all wonder;

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶⁴and his mouth was opened presently, and his tongue, and he was speaking, praising God.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁵And fear came upon all those dwelling around them, and in all the hill-country of Judea were all these sayings spoken of,

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁶and all who heard did lay them up in their hearts, saying, `What then shall this child be?` and the hand of the Lord was with him.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁷And Zacharias his father was filled with the Holy Spirit, and did prophesy, saying,

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁸`Blessed [is] the Lord, the God of Israel, Because He did look upon, And wrought redemption for His people,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁹And did raise an horn of salvation to us, In the house of David His servant,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁷⁰As He spake by the mouth of His holy prophets, Which have been from the age;

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷¹Salvation from our enemies, And out of the hand of all hating us,

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷²To do kindness with our fathers, And to be mindful of His holy covenant,

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷³An oath that He sware to Abraham our father,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷⁴To give to us, without fear, Out of the hand of our enemies having been delivered,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁵To serve Him, in holiness and righteousness Before Him, all the days of our life.

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁶And thou, child, Prophet of the Highest Shalt thou be called; For thou shalt go before the face of the Lord, To prepare His ways.

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁷To give knowledge of salvation to His people In remission of their sins,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁸Through the tender mercies of our God, In which the rising from on high did look upon us,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁹To give light to those sitting in darkness and death-shade, To guide our feet to a way of peace.`

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁸⁰And the child grew, and was strengthened in spirit, and he was in the deserts till the day of his shewing unto Israel.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃