¹And after these things, the Lord did appoint also other seventy, and sent them by twos before his face, to every city and place whither he himself was about to come,

¹ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

²then said he unto them, `The harvest indeed [is] abundant, but the workmen few; beseech ye then the Lord of the harvest, that He may put forth workmen to His harvest.

²ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

³`Go away; lo, I send you forth as lambs in the midst of wolves;

³לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

⁴carry no bag, no scrip, nor sandals; and salute no one on the way;

⁴אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

⁵and into whatever house ye do enter, first say, Peace to this house;

⁵ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

⁶and if indeed there may be there the son of peace, rest on it shall your peace; and if not so, upon you it shall turn back.

⁶והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

⁷`And in that house remain, eating and drinking the things they have, for worthy [is] the workman of his hire; go not from house to house,

⁷ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

⁸and into whatever city ye enter, and they may receive you, eat the things set before you,

⁸וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

⁹and heal the ailing in it, and say to them, The reign of God hath come nigh to you.

⁹ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

¹⁰`And into whatever city ye do enter, and they may not receive you, having gone forth to its broad places, say,

¹⁰וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

¹¹And the dust that hath cleaved to us, from your city, we do wipe off against you, but this know ye, that the reign of God hath come nigh to you;

¹¹אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

¹²and I say to you, that for Sodom in that day it shall be more tolerable than for that city.

¹²אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

¹³`Wo to thee, Chorazin; wo to thee, Bethsaida; for if in Tyre and Sidon had been done the mighty works that were done in you, long ago, sitting in sackcloth and ashes, they had reformed;

¹³אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

¹⁴but for Tyre and Sidon it shall be more tolerable in the judgment than for you.

¹⁴אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

¹⁵`And thou, Capernaum, which unto the heaven wast exalted, unto hades thou shalt be brought down.

¹⁵ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

¹⁶`He who is hearing you, doth hear me; and he who is putting you away, doth put me away; and he who is putting me away, doth put away Him who sent me.`

¹⁶השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

¹⁷And the seventy turned back with joy, saying, `Sir, and the demons are being subjected to us in thy name;`

¹⁷וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

¹⁸and he said to them, `I was beholding the Adversary, as lightning from the heaven having fallen;

¹⁸ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

¹⁹lo, I give to you the authority to tread upon serpents and scorpions, and on all the power of the enemy, and nothing by any means shall hurt you;

¹⁹הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

²⁰but, in this rejoice not, that the spirits are subjected to you, but rejoice rather that your names were written in the heavens.`

²⁰אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

²¹In that hour was Jesus glad in the Spirit, and said, `I do confess to thee, Father, Lord of the heaven and of the earth, that Thou didst hide these things from wise men and understanding, and didst reveal them to babes; yes, Father, because so it became good pleasure before Thee.

²¹בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

²²`All things were delivered up to me by my Father, and no one doth know who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and he to whom the Son may wish to reveal [Him].`

²²הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

²³And having turned unto the disciples, he said, by themselves, `Happy the eyes that are perceiving what ye perceive;

²³ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

²⁴for I say to you, that many prophets and kings did wish to see what ye perceive, and did not see, and to hear what ye hear, and did not hear.`

²⁴כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

²⁵And lo, a certain lawyer stood up, trying him, and saying, `Teacher, what having done, life age-during shall I inherit?`

²⁵והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

²⁶And he said unto him, `In the law what hath been written? how dost thou read?`

²⁶ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

²⁷And he answering said, `Thou shalt love the Lord thy God out of all thy heart, and out of all thy soul, and out of all thy strength, and out of all thy understanding, and thy neighbour as thyself.`

²⁷ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

²⁸And he said to him, `Rightly thou didst answer; this do, and thou shalt live.`

²⁸ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

²⁹And he, willing to declare himself righteous, said unto Jesus, `And who is my neighbour?`

²⁹והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

³⁰and Jesus having taken up [the word], said, `A certain man was going down from Jerusalem to Jericho, and fell among robbers, and having stripped him and inflicted blows, they went away, leaving [him] half dead.

³⁰ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

³¹`And by a coincidence a certain priest was going down in that way, and having seen him, he passed over on the opposite side;

³¹ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

³²and in like manner also, a Levite, having been about the place, having come and seen, passed over on the opposite side.

³²וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

³³`But a certain Samaritan, journeying, came along him, and having seen him, he was moved with compassion,

³³ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

³⁴and having come near, he bound up his wounds, pouring on oil and wine, and having lifted him up on his own beast, he brought him to an inn, and was careful of him;

³⁴ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

³⁵and on the morrow, going forth, taking out two denaries, he gave to the innkeeper, and said to him, Be careful of him, and whatever thou mayest spend more, I, in my coming again, will give back to thee.

³⁵ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

³⁶`Who, then, of these three, seemeth to thee to have become neighbour of him who fell among the robbers?`

³⁶ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

³⁷and he said, `He who did the kindness with him,` then Jesus said to him, `Be going on, and thou be doing in like manner.`

³⁷ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

³⁸And it came to pass, in their going on, that he entered into a certain village, and a certain woman, by name Martha, did receive him into her house,

³⁸ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

³⁹and she had also a sister, called Mary, who also, having seated herself beside the feet of Jesus, was hearing the word,

³⁹ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

⁴⁰and Martha was distracted about much serving, and having stood by him, she said, `Sir, dost thou not care that my sister left me alone to serve? say then to her, that she may partake along with me.`

⁴⁰ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

⁴¹And Jesus answering said to her, `Martha, Martha, thou art anxious and disquieted about many things,

⁴¹ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

⁴²but of one thing there is need, and Mary the good part did choose, that shall not be taken away from her.`

⁴²אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃