¹And it came to pass, in his being in a certain place praying, as he ceased, a certain one of his disciples said unto him, `Sir, teach us to pray, as also John taught his disciples.`

¹ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃

²And he said to them, `When ye may pray, say ye: Our Father who art in the heavens; hallowed be Thy name: Thy reign come; Thy will come to pass, as in heaven also on earth;

²ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃

³our appointed bread be giving us daily;

³את לחם חקנו תן לנו יום יום׃

⁴and forgive us our sins, for also we ourselves forgive every one indebted to us; and mayest Thou not bring us into temptation; but do Thou deliver us from the evil.`

⁴וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃

⁵And he said unto them, `Who of you shall have a friend, and shall go on unto him at midnight, and may say to him, Friend, lend me three loaves,

⁵ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃

⁶seeing a friend of mine came out of the way unto me, and I have not what I shall set before him,

⁶כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃

⁷and he from within answering may say, Do not give me trouble, already the door hath been shut, and my children with me are in the bed, I am not able, having risen, to give to thee.

⁷והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃

⁸`I say to you, even if he will not give to him, having risen, because of his being his friend, yet because of his importunity, having risen, he will give him as many as he doth need;

⁸אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃

⁹and I say to you, Ask, and it shall be given to you; seek, and ye shall find; knock, and it shall be opened to you;

⁹וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃

¹⁰for every one who is asking doth receive; and he who is seeking doth find; and to him who is knocking it shall be opened.

¹⁰כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃

¹¹`And of which of you — the father — if the son shall ask a loaf, a stone will he present to him? and if a fish, will he instead of a fish, a serpent present to him?

¹¹ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃

¹²and if he may ask an egg, will he present to him a scorpion?

¹²או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃

¹³If, then, ye, being evil, have known good gifts to be giving to your children, how much more shall the Father who is from heaven give the Holy Spirit to those asking Him!`

¹³הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃

¹⁴And he was casting forth a demon, and it was dumb, and it came to pass, the demon having gone forth, the dumb man spake, and the multitudes wondered,

¹⁴ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃

¹⁵and certain of them said, `By Beelzeboul, ruler of the demons, he doth cast forth the demons;`

¹⁵ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃

¹⁶and others, tempting, a sign out of heaven from him were asking.

¹⁶ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃

¹⁷And he, knowing their thoughts, said to them, `Every kingdom having been divided against itself is desolated; and house against house doth fall;

¹⁷והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃

¹⁸and if also the Adversary against himself was divided, how shall his kingdom be made to stand? for ye say, by Beelzeboul is my casting forth the demons.

¹⁸וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃

¹⁹`But if I by Beelzeboul cast forth the demons — your sons, by whom do they cast forth? because of this your judges they shall be;

¹⁹ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

²⁰but if by the finger of God I cast forth the demons, then come unawares upon you did the reign of God.

²⁰ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

²¹`When the strong man armed may keep his hall, in peace are his goods;

²¹בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃

²²but when the stronger than he, having come upon [him], may overcome him, his whole-armour he doth take away in which he had trusted, and his spoils he distributeth;

²²ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃

²³he who is not with me is against me, and he who is not gathering with me doth scatter.

²³כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃

²⁴`When the unclean spirit may go forth from the man it walketh through waterless places seeking rest, and not finding, it saith, I will turn back to my house whence I came forth;

²⁴הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃

²⁵and having come, it findeth [it] swept and adorned;

²⁵ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃

²⁶then doth it go, and take to it seven other spirits more evil than itself, and having entered, they dwell there, and the last of that man becometh worst than the first.`

²⁶ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃

²⁷And it came to pass, in his saying these things, a certain woman having lifted up the voice out of the multitude, said to him, `Happy the womb that carried thee, and the paps that thou didst suck!`

²⁷ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃

²⁸And he said, `Yea, rather, happy those hearing the word of God, and keeping [it]!`

²⁸והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃

²⁹And the multitudes crowding together upon him, he began to say, `This generation is evil, a sign it doth seek after, and a sign shall not be given to it, except the sign of Jonah the prophet,

²⁹ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

³⁰for as Jonah became a sign to the Ninevites, so also shall the Son of Man be to this generation.

³⁰כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃

³¹`A queen of the south shall rise up in the judgment with the men of this generation, and shall condemn them, because she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and lo, greater than Solomon here!

³¹מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃

³²`Men of Nineveh shall stand up in the judgment with this generation, and shall condemn it, because they reformed at the proclamation of Jonah; and lo, greater than Jonah here!

³²אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃

³³`And no one having lighted a lamp, doth put [it] in a secret place, nor under the measure, but on the lamp-stand, that those coming in may behold the light.

³³אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃

³⁴`The lamp of the body is the eye, when then thine eye may be simple, thy whole body also is lightened; and when it may be evil, thy body also is darkened;

³⁴נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃

³⁵take heed, then, lest the light that [is] in thee be darkness;

³⁵על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃

³⁶if then thy whole body is lightened, not having any part darkened, the whole shall be lightened, as when the lamp by the brightness may give thee light.`

³⁶והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃

³⁷And in [his] speaking, a certain Pharisee was asking him that he might dine with him, and having gone in, he reclined (at meat),

³⁷ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃

³⁸and the Pharisee having seen, did wonder that he did not first baptize himself before the dinner.

³⁸ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃

³⁹And the Lord said unto him, `Now do ye, the Pharisees, the outside of the cup and of the plate make clean, but your inward part is full of rapine and wickedness;

³⁹ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃

⁴⁰unthinking! did not He who made the outside also the inside make?

⁴⁰הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃

⁴¹But what ye have give ye [as] alms, and, lo, all things are clean to you.

⁴¹אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃

⁴²`But wo to you, the Pharisees, because ye tithe the mint, and the rue, and every herb, and ye pass by the judgment, and the love of God; these things it behoveth to do, and those not to be neglecting.

⁴²אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

⁴³`Wo to you, the Pharisees, because ye love the first seats in the synagogues, and the salutations in the market-places.

⁴³אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃

⁴⁴`Wo to you, scribes and Pharisees, hypocrites, because ye are as the unseen tombs, and the men walking above have not known.`

⁴⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃

⁴⁵And one of the lawyers answering, saith to him, `Teacher, these things saying, us also thou dost insult;`

⁴⁵ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃

⁴⁶and he said, `And to you, the lawyers, wo! because ye burden men with burdens grievous to be borne, and ye yourselves with one of your fingers do not touch the burdens.

⁴⁶ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃

⁴⁷`Wo to you, because ye build the tombs of the prophets, and your fathers killed them.

⁴⁷אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃

⁴⁸Then do ye testify, and are well pleased with the works of your fathers, because they indeed killed them, and ye do build their tombs;

⁴⁸וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃

⁴⁹because of this also the wisdom of God said: I will send to them prophets, and apostles, and some of them they shall kill and persecute,

⁴⁹בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃

⁵⁰that the blood of all the prophets, that is being poured forth from the foundation of the world, may be required from this generation;

⁵⁰למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃

⁵¹from the blood of Abel unto the blood of Zacharias, who perished between the altar and the house; yes, I say to you, It shall be required from this generation.

⁵¹מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃

⁵²`Wo to you, the lawyers, because ye took away the key of the knowledge; yourselves ye did not enter; and those coming in, ye did hinder.`

⁵²אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃

⁵³And in his speaking these things unto them, the scribes and the Pharisees began fearfully to urge and to press him to speak about many things,

⁵³ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃

⁵⁴laying wait for him, and seeking to catch something out of his mouth, that they might accuse him.

⁵⁴ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃