¹And having called together his twelve disciples, he gave them power and authority over all the demons, and to cure sicknesses,

¹ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃

²and he sent them to proclaim the reign of God, and to heal the ailing.

²וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃

³And he said unto them, `Take nothing for the way, neither staff, nor scrip, nor bread, nor money; neither have two coats each;

³ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃

⁴and into whatever house ye may enter, there remain, and thence depart;

⁴והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃

⁵and as many as may not receive you, going forth from that city, even the dust from your feet shake off, for a testimony against them.`

⁵וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃

⁶And going forth they were going through the several villages, proclaiming good news, and healing everywhere.

⁶ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃

⁷And Herod the tetrarch heard of all the things being done by him, and was perplexed, because it was said by certain, that John hath been raised out of the dead;

⁷וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃

⁸and by certain, that Elijah did appear, and by others, that a prophet, one of the ancients, was risen;

⁸ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃

⁹and Herod said, `John I did behead, but who is this concerning whom I hear such things?` and he was seeking to see him.

⁹ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃

¹⁰And the apostles having turned back, declared to him how great things they did, and having taken them, he withdrew by himself to a desert place of a city called Bethsaida,

¹⁰וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃

¹¹and the multitudes having known did follow him, and having received them, he was speaking to them concerning the reign of God, and those having need of service he cured.

¹¹והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃

¹²And the day began to decline, and the twelve having come near, said to him, `Let away the multitude, that having gone to the villages and the fields round about, they may lodge and may find provision, because here we are in a desert place.`

¹²והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃

¹³And he said unto them, `Give ye them to eat;` and they said, `We have no more than five loaves, and two fishes: except, having gone, we may buy for all this people victuals;`

¹³ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃

¹⁴for they were about five thousand men. And he said unto his disciples, `Cause them to recline in companies, in each fifty;`

¹⁴כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃

¹⁵and they did so, and made all to recline;

¹⁵ויעשו כן ויושיבו את כלם׃

¹⁶and having taken the five loaves, and the two fishes, having looked up to the heaven, he blessed them, and brake, and was giving to the disciples to set before the multitude;

¹⁶ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃

¹⁷and they did eat, and were all filled, and there was taken up what was over to them of broken pieces, twelve baskets.

¹⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃

¹⁸And it came to pass, as he is praying alone, the disciples were with him, and he questioned them, saying, `Who do the multitudes say me to be?`

¹⁸ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃

¹⁹And they answering said, `John the Baptist; and others, Elijah; and others, that a prophet, one of the ancients, was risen;`

¹⁹ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃

²⁰and he said to them, `And ye — who do ye say me to be?` and Peter answering said, `The Christ of God.`

²⁰ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃

²¹And having charged them, he commanded [them] to say this to no one,

²¹ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃

²²saying — `It behoveth the Son of Man to suffer many things, and to be rejected by the elders, and chief priests, and scribes, and to be killed, and the third day to be raised.`

²²ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²³And he said unto all, `If any one doth will to come after me, let him disown himself, and take up his cross daily, and follow me;

²³ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃

²⁴for whoever may will to save his life, shall lose it, and whoever may lose his life for my sake, he shall save it;

²⁴כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃

²⁵for what is a man profited, having gained the whole world, and having lost or having forfeited himself?

²⁵כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃

²⁶`For whoever may be ashamed of me, and of my words, of this one shall the Son of Man be ashamed, when he may come in his glory, and the Father`s, and the holy messengers`;

²⁶כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃

²⁷and I say to you, truly, there are certain of those here standing, who shall not taste of death till they may see the reign of God.`

²⁷ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃

²⁸And it came to pass, after these words, as it were eight days, that having taken Peter, and John, and James, he went up to the mountain to pray,

²⁸ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃

²⁹and it came to pass, in his praying, the appearance of his face became altered, and his garment white — sparkling.

²⁹ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃

³⁰And lo, two men were speaking together with him, who were Moses and Elijah,

³⁰והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃

³¹who having appeared in glory, spake of his outgoing that he was about to fulfil in Jerusalem,

³¹אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃

³²but Peter and those with him were heavy with sleep, and having waked, they saw his glory, and the two men standing with him.

³²ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃

³³And it came to pass, in their parting from him, Peter said unto Jesus, `Master, it is good to us to be here; and we may make three booths, one for thee, and one for Moses, and one for Elijah,` not knowing what he saith:

³³ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃

³⁴and as he was speaking these things, there came a cloud, and overshadowed them, and they feared in their entering into the cloud,

³⁴הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃

³⁵and a voice came out of the cloud saying, `This is My Son — the Beloved; hear ye him;`

³⁵ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃

³⁶and when the voice was past, Jesus was found alone; and they were silent, and declared to no one in those days anything of what they have seen.

³⁶ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃

³⁷And it came to pass on the next day, they having come down from the mount, there met him a great multitude,

³⁷ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃

³⁸and lo, a man from the multitude cried out, saying, `Teacher, I beseech thee, look upon my son, because he is my only begotten;

³⁸והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃

³⁹and lo, a spirit doth take him, and suddenly he doth cry out, and it teareth him, with foaming, and it hardly departeth from him, bruising him,

³⁹והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃

⁴⁰and I besought thy disciples that they might cast it out, and they were not able.`

⁴⁰ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

⁴¹And Jesus answering said, `O generation, unstedfast and perverse, till when shall I be with you, and suffer you? bring near hither thy son;`

⁴¹ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃

⁴²and as he is yet coming near, the demon rent him, and tore [him] sore, and Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the youth, and gave him back to his father.

⁴²ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃

⁴³And they were all amazed at the greatness of God, and while all are wondering at all things that Jesus did, he said unto his disciples,

⁴³וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃

⁴⁴`Lay ye to your ears these words, for the Son of Man is about to be delivered up to the hands of men.`

⁴⁴שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃

⁴⁵And they were not knowing this saying, and it was veiled from them, that they might not perceive it, and they were afraid to ask him about this saying.

⁴⁵והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃

⁴⁶And there entered a reasoning among them, this, Who may be greater of them?

⁴⁶ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃

⁴⁷and Jesus having seen the reasoning of their heart, having taken hold of a child, set him beside himself,

⁴⁷וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃

⁴⁸and said to them, `Whoever may receive this child in my name, doth receive me, and whoever may receive me, doth receive Him who sent me, for he who is least among you all — he shall be great.`

⁴⁸ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃

⁴⁹And John answering said, `Master, we saw a certain one in thy name casting forth the demons, and we forbade him, because he doth not follow with us;`

⁴⁹ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃

⁵⁰and Jesus said unto him, `Forbid not, for he who is not against us, is for us.`

⁵⁰ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃

⁵¹And it came to pass, in the completing of the days of his being taken up, that he fixed his face to go on to Jerusalem,

⁵¹ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃

⁵²and he sent messengers before his face, and having gone on, they went into a village of Samaritans, to make ready for him,

⁵²וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃

⁵³and they did not receive him, because his face was going on to Jerusalem.

⁵³ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃

⁵⁴And his disciples James and John having seen, said, `Sir, wilt thou [that] we may command fire to come down from the heaven, and to consume them, as also Elijah did?`

⁵⁴ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃

⁵⁵and having turned, he rebuked them, and said, `Ye have not known of what spirit ye are;

⁵⁵ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃

⁵⁶for the Son of Man did not come to destroy men`s lives, but to save;` and they went on to another village.

⁵⁶כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃

⁵⁷And it came to pass, as they are going on in the way, a certain one said unto him, `I will follow thee wherever thou mayest go, sir;`

⁵⁷ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

⁵⁸and Jesus said to him, `The foxes have holes, and the fowls of the heaven places of rest, but the Son of Man hath not where he may recline the head.`

⁵⁸ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

⁵⁹And he said unto another, `Be following me;` and he said, `Sir, permit me, having gone away, first to bury my father;`

⁵⁹ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃

⁶⁰and Jesus said to him, `Suffer the dead to bury their own dead, and thou, having gone away, publish the reign of God.`

⁶⁰ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃

⁶¹And another also said, `I will follow thee, sir, but first permit me to take leave of those in my house;`

⁶¹ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃

⁶²and Jesus said unto him, `No one having put his hand on a plough, and looking back, is fit for the reign of God.`

⁶²ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃