¹And it came to pass thereafter, that he was going through every city and village, preaching and proclaiming good news of the reign of God, and the twelve [are] with him,

¹ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

²and certain women, who were healed of evil spirits and infirmities, Mary who is called Magdalene, from whom seven demons had gone forth,

²ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

³and Joanna wife of Chuza, steward of Herod, and Susanna, and many others, who were ministering to him from their substance.

³ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

⁴And a great multitude having gathered, and those who from city and city were coming unto him, he spake by a simile:

⁴ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

⁵`The sower went forth to sow his seed, and in his sowing some indeed fell beside the way, and it was trodden down, and the fowls of the heaven did devour it.

⁵הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

⁶`And other fell upon the rock, and having sprung up, it did wither, through not having moisture.

⁶ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

⁷`And other fell amidst the thorns, and the thorns having sprung up with it, did choke it.

⁷ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

⁸`And other fell upon the good ground, and having sprung up, it made fruit an hundred fold.` These things saying, he was calling, `He having ears to hear — let him hear.`

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹And his disciples were questioning him, saying, `What may this simile be?`

⁹וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

¹⁰And he said, `To you it hath been given to know the secrets of the reign of God, and to the rest in similes; that seeing they may not see, and hearing they may not understand.

¹⁰ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

¹¹`And this is the simile: The seed is the word of God,

¹¹וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

¹²and those beside the way are those hearing, then cometh the Devil, and taketh up the word from their heart, lest having believed, they may be saved.

¹²ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

¹³`And those upon the rock: They who, when they may hear, with joy do receive the word, and these have no root, who for a time believe, and in time of temptation fall away.

¹³ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

¹⁴`And that which fell to the thorns: These are they who have heard, and going forth, through anxieties, and riches, and pleasures of life, are choked, and bear not to completion.

¹⁴ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

¹⁵`And that in the good ground: These are they, who in an upright and good heart, having heard the word, do retain [it], and bear fruit in continuance.

¹⁵ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

¹⁶`And no one having lighted a lamp doth cover it with a vessel, or under a couch doth put [it]; but upon a lamp-stand he doth put [it], that those coming in may see the light,

¹⁶ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

¹⁷for nothing is secret, that shall not become manifest, nor hid, that shall not be known, and become manifest.

¹⁷כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

¹⁸`See, therefore, how ye hear, for whoever may have, there shall be given to him, and whoever may not have, also what he seemeth to have, shall be taken from him.`

¹⁸לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

¹⁹And there came unto him his mother and brethren, and they were not able to get to him because of the multitude,

¹⁹ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

²⁰and it was told him, saying, `Thy mother and thy brethren do stand without, wishing to see thee;`

²⁰ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

²¹and he answering said unto them, `My mother and my brethren! they are those who the word of God are hearing, and doing.`

²¹ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

²²And it came to pass, on one of the days, that he himself went into a boat with his disciples, and he said unto them, `We may go over to the other side of the lake;` and they set forth,

²²ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

²³and as they are sailing he fell deeply asleep, and there came down a storm of wind to the lake, and they were filling, and were in peril.

²³ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

²⁴And having come near, they awoke him, saying, `Master, master, we perish;` and he, having arisen, rebuked the wind and the raging of the water, and they ceased, and there came a calm,

²⁴ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

²⁵and he said to them, `Where is your faith?` and they being afraid did wonder, saying unto one another, `Who, then, is this, that even the winds he doth command, and the water, and they obey him?`

²⁵ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

²⁶And they sailed down to the region of the Gadarenes, that is over-against Galilee,

²⁶ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

²⁷and he having gone forth upon the land, there met him a certain man, out of the city, who had demons for a long time, and with a garment was not clothed, and in a house was not abiding, but in the tombs,

²⁷ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

²⁸and having seen Jesus, and having cried out, he fell before him, and with a loud voice, said, `What — to me and to thee, Jesus, Son of God Most High? I beseech thee, mayest thou not afflict me!`

²⁸וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

²⁹For he commanded the unclean spirit to come forth from the man, for many times it had caught him, and he was being bound with chains and fetters — guarded, and breaking asunder the bonds he was driven by the demons to the deserts.

²⁹כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

³⁰And Jesus questioned him, saying, `What is thy name?` and he said, `Legion,` (because many demons were entered into him,)

³⁰וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

³¹and he was calling on him, that he may not command them to go away to the abyss,

³¹ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

³²and there was there a herd of many swine feeding in the mountain, and they were calling on him, that he might suffer them to enter into these, and he suffered them,

³²ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

³³and the demons having gone forth from the man, did enter into the swine, and the herd rushed down the steep to the lake, and were choked.

³³ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

³⁴And those feeding [them], having seen what was come to pass, fled, and having gone, told [it] to the city, and to the fields;

³⁴וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

³⁵and they came forth to see what was come to pass, and they came unto Jesus, and found the man sitting, out of whom the demons had gone forth, clothed, and right-minded, at the feet of Jesus, and they were afraid;

³⁵ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

³⁶and those also having seen [it], told them how the demoniac was saved.

³⁶ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

³⁷And the whole multitude of the region of the Gadarenes round about asked him to go away from them, because with great fear they were pressed, and he having entered into the boat, did turn back.

³⁷ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

³⁸And the man from whom the demons had gone forth was beseeching of him to be with him, and Jesus sent him away, saying,

³⁸ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

³⁹`Turn back to thy house, and tell how great things God did to thee;` and he went away through all the city proclaiming how great things Jesus did to him.

³⁹שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

⁴⁰And it came to pass, in the turning back of Jesus, the multitude received him, for they were all looking for him,

⁴⁰ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

⁴¹and lo, there came a man, whose name [is] Jairus, and he was a chief of the synagogue, and having fallen at the feet of Jesus, was calling on him to come to his house;

⁴¹והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

⁴²because he had an only daughter about twelve years [old], and she was dying. And in his going away, the multitudes were thronging him,

⁴²כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

⁴³and a woman, having an issue of blood for twelve years, who, having spent on physicians all her living, was not able to be healed by any,

⁴³ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

⁴⁴having come near behind, touched the fringe of his garment, and presently the issue of her blood stood.

⁴⁴היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

⁴⁵And Jesus said, `Who [is] it that touched me?` and all denying, Peter and those with him said, `Master, the multitudes press thee, and throng [thee], and thou dost say, Who [is] it that touched me!`

⁴⁵ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

⁴⁶And Jesus said, `Some one did touch me, for I knew power having gone forth from me.`

⁴⁶ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

⁴⁷And the woman, having seen that she was not hid, trembling, came, and having fallen before him, for what cause she touched him declared to him before all the people, and how she was healed presently;

⁴⁷ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

⁴⁸and he said to her, `Take courage, daughter, thy faith hath saved thee, be going on to peace.`

⁴⁸ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁴⁹While he is yet speaking, there doth come a certain one from the chief of the synagogue`s [house], saying to him — `Thy daughter hath died, harass not the Teacher;`

⁴⁹עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

⁵⁰and Jesus having heard, answered him, saying, `Be not afraid, only believe, and she shall be saved.`

⁵⁰וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

⁵¹And having come to the house, he suffered no one to go in, except Peter, and James, and John, and the father of the child, and the mother;

⁵¹ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

⁵²and they were all weeping, and beating themselves for her, and he said, `Weep not, she did not die, but doth sleep;

⁵²וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

⁵³and they were deriding him, knowing that she did die;

⁵³וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

⁵⁴and he having put all forth without, and having taken hold of her hand, called, saying, `Child, arise;`

⁵⁴והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

⁵⁵and her spirit came back, and she arose presently, and he directed that there be given to her to eat;

⁵⁵ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

⁵⁶and her parents were amazed, but he charged them to say to no one what was come to pass.

⁵⁶וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃