¹And he spake also a simile to them, that it behoveth [us] always to pray, and not to faint,

¹וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

²saying, `A certain judge was in a certain city — God he is not fearing, and man he is not regarding —

²ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

³and a widow was in that city, and she was coming unto him, saying, Do me justice on my opponent,

³ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

⁴and he would not for a time, but after these things he said in himself, Even if God I do not fear, and man do not regard,

⁴וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

⁵yet because this widow doth give me trouble, I will do her justice, lest, perpetually coming, she may plague me.`

⁵אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

⁶And the Lord said, `Hear ye what the unrighteous judge saith:

⁶ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

⁷and shall not God execute the justice to His choice ones, who are crying unto Him day and night — bearing long in regard to them?

⁷והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

⁸I say to you, that He will execute the justice to them quickly; but the Son of Man having come, shall he find the faith upon the earth?`

⁸אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

⁹And he spake also unto certain who have been trusting in themselves that they were righteous, and have been despising the rest, this simile:

⁹ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

¹⁰`Two men went up to the temple to pray, the one a Pharisee, and the other a tax-gatherer;

¹⁰שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

¹¹the Pharisee having stood by himself, thus prayed: God, I thank Thee that I am not as the rest of men, rapacious, unrighteous, adulterers, or even as this tax-gatherer;

¹¹ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

¹²I fast twice in the week, I give tithes of all things — as many as I possess.

¹²אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

¹³`And the tax-gatherer, having stood afar off, would not even the eyes lift up to the heaven, but was smiting on his breast, saying, God be propitious to me — the sinner!

¹³והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

¹⁴I say to you, this one went down declared righteous, to his house, rather than that one: for every one who is exalting himself shall be humbled, and he who is humbling himself shall be exalted.`

¹⁴אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

¹⁵And they were bringing near also the babes, that he may touch them, and the disciples having seen did rebuke them,

¹⁵ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

¹⁶and Jesus having called them near, said, `Suffer the little children to come unto me, and forbid them not, for of such is the reign of God;

¹⁶ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

¹⁷verily I say to you, Whoever may not receive the reign of God as a little child, may not enter into it.`

¹⁷אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

¹⁸And a certain ruler questioned him, saying, `Good teacher, what having done — shall I inherit life age-during?`

¹⁸וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

¹⁹And Jesus said to him, `Why me dost thou call good? no one [is] good, except One — God;

¹⁹ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

²⁰the commands thou hast known: Thou mayest not commit adultery, Thou mayest do no murder, Thou mayest not steal, Thou mayest not bear false witness, Honour thy father and thy mother.`

²⁰את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

²¹And he said, `All these I did keep from my youth;`

²¹ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

²²and having heard these things, Jesus said to him, `Yet one thing to thee is lacking; all things — as many as thou hast — sell, and distribute to the poor, and thou shalt have treasure in heaven, and come, be following me;`

²²וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

²³and he, having heard these things, became very sorrowful, for he was exceeding rich.

²³ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

²⁴And Jesus having seen him become very sorrowful, said, `How hardly shall those having riches enter into the reign of God!

²⁴וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁵for it is easier for a camel through the eye of a needle to enter, than for a rich man into the reign of God to enter.`

²⁵כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

²⁶And those who heard, said, `And who is able to be saved?`

²⁶ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

²⁷and he said, `The things impossible with men are possible with God.`

²⁷ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

²⁸And Peter said, `Lo, we left all, and did follow thee;`

²⁸ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

²⁹and he said to them, `Verily I say to you, that there is not one who left house, or parents, or brothers, or wife, or children, for the sake of the reign of God,

²⁹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

³⁰who may not receive back manifold more in this time, and in the coming age, life age-during.`

³⁰ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

³¹And having taken the twelve aside, he said unto them, `Lo, we go up to Jerusalem, and all things shall be completed — that have been written through the prophets — to the Son of Man,

³¹ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

³²for he shall be delivered up to the nations, and shall be mocked, and insulted, and spit upon,

³²כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

³³and having scourged they shall put him to death, and on the third day he shall rise again.`

³³ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

³⁴And they none of these things understood, and this saying was hid from them, and they were not knowing the things said.

³⁴והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

³⁵And it came to pass, in his coming nigh to Jericho, a certain blind man was sitting beside the way begging,

³⁵ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

³⁶and having heard a multitude going by, he was inquiring what this may be,

³⁶וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

³⁷and they brought him word that Jesus the Nazarene doth pass by,

³⁷ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

³⁸and he cried out, saying, `Jesus, Son of David, deal kindly with me;`

³⁸ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

³⁹and those going before were rebuking him, that he might be silent, but he was much more crying out, `Son of David, deal kindly with me.`

³⁹וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

⁴⁰And Jesus having stood, commanded him to be brought unto him, and he having come nigh, he questioned him,

⁴⁰ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

⁴¹saying, `What wilt thou I shall do to thee?` and he said, `Sir, that I may receive sight.`

⁴¹מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

⁴²And Jesus said to him, `Receive thy sight; thy faith hath saved thee;`

⁴²ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

⁴³and presently he did receive sight, and was following him, glorifying God; and all the people, having seen, did give praise to God.

⁴³ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃