¹And having entered, he was passing through Jericho,

¹ויבוא ויעבר ביריחו׃

²and lo, a man, by name called Zaccheus, and he was a chief tax-gatherer, and he was rich,

²והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

³and he was seeking to see Jesus, who he is, and was not able for the multitude, because in stature he was small,

³ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

⁴and having run forward before, he went up on a sycamore, that he may see him, because through that [way] he was about to pass by.

⁴ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

⁵And as Jesus came up to the place, having looked up, he saw him, and said unto him, `Zaccheus, having hastened, come down, for to-day in thy house it behoveth me to remain;`

⁵ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

⁶and he having hastened did come down, and did receive him rejoicing;

⁶וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

⁷and having seen [it], they were all murmuring, saying — `With a sinful man he went in to lodge!`

⁷וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

⁸And Zaccheus having stood, said unto the Lord, `Lo, the half of my goods, sir, I give to the poor, and if of any one anything I did take by false accusation, I give back fourfold.`

⁸ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

⁹And Jesus said unto him — `To-day salvation did come to this house, inasmuch as he also is a son of Abraham;

⁹ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

¹⁰for the Son of Man came to seek and to save the lost.`

¹⁰כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

¹¹And while they are hearing these things, having added he spake a simile, because of his being nigh to Jerusalem, and of their thinking that the reign of God is about presently to be made manifest.

¹¹ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

¹²He said therefore, `A certain man of birth went on to a far country, to take to himself a kingdom, and to return,

¹²על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

¹³and having called ten servants of his own, he gave to them ten pounds, and said unto them, Do business — till I come;

¹³ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

¹⁴and his citizens were hating him, and did send an embassy after him, saying, We do not wish this one to reign over us.

¹⁴ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

¹⁵`And it came to pass, on his coming back, having taken the kingdom, that he commanded these servants to be called to him, to whom he gave the money, that he might know what any one had done in business.

¹⁵ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

¹⁶`And the first came near, saying, Sir, thy pound did gain ten pounds;

¹⁶ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

¹⁷and he said to him, Well done, good servant, because in a very little thou didst become faithful, be having authority over ten cities.

¹⁷ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

¹⁸`And the second came, saying, Sir, thy pound made five pounds;

¹⁸ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

¹⁹and he said also to this one, And thou, become thou over five cities.

¹⁹ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

²⁰`And another came, saying, Sir, lo, thy pound, that I had lying away in a napkin;

²⁰ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

²¹for I was afraid of thee, because thou art an austere man; thou takest up what thou didst not lay down, and reapest what thou didst not sow.

²¹מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

²²`And he saith to him, Out of thy mouth I will judge thee, evil servant: thou knewest that I am an austere man, taking up what I did not lay down, and reaping what I did not sow!

²²ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

²³and wherefore didst thou not give my money to the bank, and I, having come, with interest might have received it?

²³ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

²⁴`And to those standing by he said, Take from him the pound, and give to him having the ten pounds —

²⁴ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

²⁵(and they said to him, Sir, he hath ten pounds) —

²⁵ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

²⁶for I say to you, that to every one having shall be given, and from him not having, also what he hath shall be taken from him,

²⁶הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

²⁷but those my enemies, who did not wish me to reign over them, bring hither and slay before me.`

²⁷אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

²⁸And having said these things, he went on before, going up to Jerusalem.

²⁸ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

²⁹And it came to pass, as he came nigh to Bethphage and Bethany, unto the mount called of the Olives, he sent two of his disciples,

²⁹ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

³⁰having said, Go away to the village over-against, in which, entering into, ye shall find a colt bound, on which no one of men did ever sit, having loosed it, bring [it];

³⁰לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

³¹and if any one doth question you, Wherefore do ye loose [it]? thus ye shall say to him — The Lord hath need of it.`

³¹וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

³²And those sent, having gone away, found according as he said to them,

³²וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

³³and while they are loosing the colt, its owners said unto them, `Why loose ye the colt?`

³³ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

³⁴and they said, `The Lord hath need of it;`

³⁴ויאמרו האדון צריך לו׃

³⁵and they brought it unto Jesus, and having cast their garments upon the colt, they did set Jesus upon it.

³⁵ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

³⁶And as he is going, they were spreading their garments in the way,

³⁶ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

³⁷and as he is coming nigh now, at the descent of the mount of the Olives, the whole multitude of the disciples began rejoicing to praise God with a great voice for all the mighty works they had seen,

³⁷ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

³⁸saying, `blessed [is] he who is coming, a king in the name of the Lord; peace in heaven, and glory in the highest.`

³⁸ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

³⁹And certain of the Pharisees from the multitude said unto him, `Teacher, rebuke thy disciples;`

³⁹ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

⁴⁰and he answering said to them, `I say to you, that, if these shall be silent, the stones will cry out!`

⁴⁰ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

⁴¹And when he came nigh, having seen the city, he wept over it,

⁴¹ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

⁴²saying — `If thou didst know, even thou, at least in this thy day, the things for thy peace; but now they were hid from thine eyes.

⁴²לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

⁴³`Because days shall come upon thee, and thine enemies shall cast around thee a rampart, and compass thee round, and press thee on every side,

⁴³כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

⁴⁴and lay thee low, and thy children within thee, and they shall not leave in thee a stone upon a stone, because thou didst not know the time of thy inspection.`

⁴⁴וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

⁴⁵And having entered into the temple, he began to cast forth those selling in it, and those buying,

⁴⁵ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

⁴⁶saying to them, `It hath been written, My house is a house of prayer — but ye made it a den of robbers.`

⁴⁶ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

⁴⁷And he was teaching daily in the temple, but the chief priests and the scribes were seeking to destroy him — also the chiefs of the people —

⁴⁷ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

⁴⁸and they were not finding what they shall do, for all the people were hanging on him, hearing him.

⁴⁸ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃