¹And the feast of the unleavened food was coming nigh, that is called Passover,

¹ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

²and the chief priests and the scribes were seeking how they may take him up, for they were afraid of the people.

²והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

³And the Adversary entered into Judas, who is surnamed Iscariot, being of the number of the twelve,

³והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

⁴and he, having gone away, spake with the chief priests and the magistrates, how he might deliver him up to them,

⁴וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

⁵and they rejoiced, and covenanted to give him money,

⁵וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

⁶and he agreed, and was seeking a favourable season to deliver him up to them without tumult.

⁶ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

⁷And the day of the unleavened food came, in which it was behoving the passover to be sacrificed,

⁷ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

⁸and he sent Peter and John, saying, `Having gone on, prepare to us the passover, that we may eat;`

⁸וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

⁹and they said to him, `Where wilt thou that we might prepare?`

⁹ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

¹⁰And he said to them, `Lo, in your entering into the city, there shall meet you a man, bearing a pitcher of water, follow him to the house where he doth go in,

¹⁰ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

¹¹and ye shall say to the master of the house, The Teacher saith to thee, Where is the guest-chamber where the passover with my disciples I may eat?

¹¹ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹²and he shall show you a large upper room furnished, there make ready;`

¹²והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

¹³and they, having gone away, found as he hath said to them, and they made ready the passover.

¹³וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

¹⁴And when the hour come, he reclined (at meat), and the twelve apostles with him,

¹⁴ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

¹⁵and he said unto them, `With desire I did desire to eat this passover with you before my suffering,

¹⁵ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

¹⁶for I say to you, that no more may I eat of it till it may be fulfilled in the reign of God.`

¹⁶כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

¹⁷And having taken a cup, having given thanks, he said, `Take this and divide to yourselves,

¹⁷ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

¹⁸for I say to you that I may not drink of the produce of the vine till the reign of God may come.`

¹⁸כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

¹⁹And having taken bread, having given thanks, he brake and gave to them, saying, `This is my body, that for you is being given, this do ye — to remembrance of me.`

¹⁹ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

²⁰In like manner, also, the cup after the supping, saying, `This cup [is] the new covenant in my blood, that for you is being poured forth.

²⁰וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

²¹`But, lo, the hand of him delivering me up [is] with me on the table,

²¹אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

²²and indeed the Son of Man doth go according to what hath been determined; but wo to that man through whom he is being delivered up.`

²²כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

²³And they began to reason among themselves, who then of them it may be, who is about to do this thing.

²³והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

²⁴And there happened also a strife among them — who of them is accounted to be greater.

²⁴וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

²⁵And he said to them, `The kings of the nations do exercise lordship over them, and those exercising authority upon them are called benefactors;

²⁵ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

²⁶but ye [are] not so, but he who is greater among you — let him be as the younger; and he who is leading, as he who is ministering;

²⁶ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

²⁷for who is greater? he who is reclining (at meat), or he who is ministering? is it not he who is reclining (at meat)? and I — I am in your midst as he who is ministering.

²⁷כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

²⁸`And ye — ye are those who have remained with me in my temptations,

²⁸ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

²⁹and I appoint to you, as my Father did appoint to me, a kingdom,

²⁹לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

³⁰that ye may eat and may drink at my table, in my kingdom, and may sit on thrones, judging the twelve tribes of Israel.`

³⁰למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

³¹And the Lord said, `Simon, Simon, lo, the Adversary did ask you for himself to sift as the wheat,

³¹ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

³²and I besought for thee, that thy faith may not fail; and thou, when thou didst turn, strengthen thy brethren.`

³²ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

³³And he said to him, `Sir, with thee I am ready both to prison and to death to go;`

³³והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

³⁴and he said, `I say to thee, Peter, a cock shall not crow to-day, before thrice thou mayest disown knowing me.`

³⁴ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

³⁵And he said to them, `When I sent you without bag, and scrip, and sandals, did ye lack anything?` and they said, `Nothing.`

³⁵ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

³⁶Then said he to them, `But, now, he who is having a bag, let him take [it] up, and in like manner also a scrip; and he who is not having, let him sell his garment, and buy a sword,

³⁶ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

³⁷for I say to you, that yet this that hath been written it behoveth to be fulfilled in me: And with lawless ones he was reckoned, for also the things concerning me have an end.`

³⁷כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

³⁸And they said, `Sir, lo, here [are] two swords;` and he said to them, `It is sufficient.`

³⁸ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

³⁹And having gone forth, he went on, according to custom, to the mount of the Olives, and his disciples also followed him,

³⁹ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

⁴⁰and having come to the place, he said to them, `Pray ye not to enter into temptation.`

⁴⁰ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

⁴¹And he was withdrawn from them, as it were a stone`s cast, and having fallen on the knees he was praying,

⁴¹והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

⁴²saying, `Father, if Thou be counselling to make this cup pass from me —; but, not my will, but Thine be done.` —

⁴²אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴³And there appeared to him a messenger from heaven strengthening him;

⁴³וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

⁴⁴and having been in agony, he was more earnestly praying, and his sweat became, as it were, great drops of blood falling upon the ground.

⁴⁴ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

⁴⁵And having risen up from the prayer, having come unto the disciples, he found them sleeping from the sorrow,

⁴⁵ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

⁴⁶and he said to them, `Why do ye sleep? having risen, pray that ye may not enter into temptation.`

⁴⁶]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

⁴⁷And while he is speaking, lo, a multitude, and he who is called Judas, one of the twelve, was coming before them, and he came nigh to Jesus to kiss him,

⁴⁷]74-64[׃

⁴⁸and Jesus said to him, `Judas, with a kiss the Son of Man dost thou deliver up?`

⁴⁸ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

⁴⁹And those about him, having seen what was about to be, said to him, `Sir, shall we smite with a sword?`

⁴⁹והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

⁵⁰And a certain one of them smote the servant of the chief priest, and took off his right ear,

⁵⁰ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

⁵¹and Jesus answering said, `Suffer ye thus far,` and having touched his ear, he healed him.

⁵¹ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

⁵²And Jesus said to those having come upon him — chief priests, and magistrates of the temple, and elders — `As upon a robber have ye come forth, with swords and sticks?

⁵²ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

⁵³while daily I was with you in the temple, ye did stretch forth no hands against me; but this is your hour and the power of the darkness.`

⁵³ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

⁵⁴And having taken him, they led and brought him to the house of the chief priest. And Peter was following afar off,

⁵⁴ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

⁵⁵and they having kindled a fire in the midst of the court, and having sat down together, Peter was sitting in the midst of them,

⁵⁵ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

⁵⁶and a certain maid having seen him sitting at the light, and having earnestly looked at him, she said, `And this one was with him!`

⁵⁶ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

⁵⁷and he disowned him, saying, `Woman, I have not known him.`

⁵⁷ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

⁵⁸And after a little, another having seen him, said, `And thou art of them!` and Peter said, `Man, I am not.`

⁵⁸ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

⁵⁹And one hour, as it were, having intervened, a certain other was confidently affirming, saying, `Of a truth this one also was with him, for he is also a Galilean;`

⁵⁹ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

⁶⁰and Peter said, `Man, I have not known what thou sayest;` and presently, while he is speaking, a cock crew.

⁶⁰ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

⁶¹And the Lord having turned did look on Peter, and Peter remembered the word of the Lord, how he said to him — `Before a cock shall crow, thou mayest disown me thrice;`

⁶¹ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

⁶²and Peter having gone without, wept bitterly.

⁶²ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

⁶³And the men who were holding Jesus were mocking him, beating [him];

⁶³והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

⁶⁴and having blindfolded him, they were striking him on the face, and were questioning him, saying, `Prophesy who he is who smote thee?`

⁶⁴ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

⁶⁵and many other things, speaking evilly, they spake in regard to him.

⁶⁵ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

⁶⁶And when it became day there was gathered together the eldership of the people, chief priests also, and scribes, and they led him up to their own sanhedrim,

⁶⁶ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

⁶⁷saying, `If thou be the Christ, tell us.` And he said to them, `If I may tell you, ye will not believe;

⁶⁷ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

⁶⁸and if I also question [you], ye will not answer me or send me away;

⁶⁸וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

⁶⁹henceforth, there shall be the Son of Man sitting on the right hand of the power of God.`

⁶⁹אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

⁷⁰And they all said, `Thou, then, art the Son of God?` and he said unto them, `Ye say [it], because I am;`

⁷⁰ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

⁷¹and they said, `What need yet have we of testimony? for we ourselves did hear [it] from his mouth.`

⁷¹ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃