¹And Jesus, full of the Holy Spirit, turned back from the Jordan, and was brought in the Spirit to the wilderness,

¹וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃

²forty days being tempted by the Devil, and he did not eat anything in those days, and they having been ended, he afterward hungered,

²וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃

³and the Devil said to him, `If Son thou art of God, speak to this stone that it may become bread.`

³ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃

⁴And Jesus answered him, saying, `It hath been written, that, not on bread only shall man live, but on every saying of God.`

⁴ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃

⁵And the Devil having brought him up to an high mountain, shewed to him all the kingdoms of the world in a moment of time,

⁵ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃

⁶and the Devil said to him, `To thee I will give all this authority, and their glory, because to me it hath been delivered, and to whomsoever I will, I do give it;

⁶ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃

⁷thou, then, if thou mayest bow before me — all shall be thine.`

⁷ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃

⁸And Jesus answering him said, `Get thee behind me, Adversary, for it hath been written, Thou shalt bow before the Lord thy God, and Him only thou shalt serve.`

⁸ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃

⁹And he brought him to Jerusalem, and set him on the pinnacle of the temple, and said to him, `If the Son thou art of God, cast thyself down hence,

⁹ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃

¹⁰for it hath been written — To His messengers He will give charge concerning thee, to guard over thee,

¹⁰כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃

¹¹and — On hands they shall bear thee up, lest at any time thou mayest dash against a stone thy foot.`

¹¹וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

¹²And Jesus answering said to him — `It hath been said, Thou shalt not tempt the Lord thy God.`

¹²ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃

¹³And having ended all temptation, the Devil departed from him till a convenient season.

¹³וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃

¹⁴And Jesus turned back in the power of the Spirit to Galilee, and a fame went forth through all the region round about concerning him,

¹⁴וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃

¹⁵and he was teaching in their synagogues, being glorified by all.

¹⁵והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃

¹⁶And he came to Nazareth, where he hath been brought up, and he went in, according to his custom, on the sabbath-day, to the synagogue, and stood up to read;

¹⁶ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃

¹⁷and there was given over to him a roll of Isaiah the prophet, and having unfolded the roll, he found the place where it hath been written:

¹⁷ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃

¹⁸`The Spirit of the Lord [is] upon me, Because He did anoint me; To proclaim good news to the poor, Sent me to heal the broken of heart, To proclaim to captives deliverance, And to blind receiving of sight, To send away the bruised with deliverance,

¹⁸רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

¹⁹To proclaim the acceptable year of the Lord.`

¹⁹שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃

²⁰And having folded the roll, having given [it] back to the officer, he sat down, and the eyes of all in the synagogue were gazing on him.

²⁰ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃

²¹And he began to say unto them — `To-day hath this writing been fulfilled in your ears;`

²¹ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃

²²and all were bearing testimony to him, and were wondering at the gracious words that are coming forth out of his mouth, and they said, `Is not this the son of Joseph?`

²²וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

²³And he said unto them, `Certainly ye will say to me this simile, Physician, heal thyself; as great things as we heard done in Capernaum, do also here in thy country;`

²³ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃

²⁴and he said, `Verily I say to you — No prophet is accepted in his own country;

²⁴ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃

²⁵and of a truth I say to you, Many widows were in the days of Elijah, in Israel, when the heaven was shut for three years and six months, when great famine came on all the land,

²⁵ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃

²⁶and unto none of them was Elijah sent, but — to Sarepta of Sidon, unto a woman, a widow;

²⁶ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃

²⁷and many lepers were in the time of Elisha the prophet, in Israel, and none of them was cleansed, but — Naaman the Syrian.`

²⁷ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃

²⁸And all in the synagogue were filled with wrath, hearing these things,

²⁸וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃

²⁹and having risen, they put him forth without the city, and brought him unto the brow of the hill on which their city had been built — to cast him down headlong,

²⁹ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃

³⁰and he, having gone through the midst of them, went away.

³⁰אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃

³¹And he came down to Capernaum, a city of Galilee, and was teaching them on the sabbaths,

³¹וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃

³²and they were astonished at his teaching, because his word was with authority.

³²וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃

³³And in the synagogue was a man, having a spirit of an unclean demon, and he cried out with a great voice,

³³ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃

³⁴saying, `Away, what — to us and to thee, Jesus, O Nazarene? thou didst come to destroy us; I have known thee who thou art — the Holy One of God.`

³⁴אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃

³⁵And Jesus did rebuke him, saying, `Be silenced, and come forth out of him;` and the demon having cast him into the midst, came forth from him, having hurt him nought;

³⁵ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃

³⁶and amazement came upon all, and they were speaking together, with one another, saying, `What [is] this word, that with authority and power he doth command the unclean spirits, and they come forth?`

³⁶ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

³⁷and there was going forth a fame concerning him to every place of the region round about.

³⁷ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃

³⁸And having risen out of the synagogue, he entered into the house of Simon, and the mother-in-law of Simon was pressed with a great fever, and they did ask him about her,

³⁸ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃

³⁹and having stood over her, he rebuked the fever, and it left her, and presently, having risen, she was ministering to them.

³⁹ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

⁴⁰And at the setting of the sun, all, as many as had any ailing with manifold sicknesses, brought them unto him, and he on each one of them [his] hands having put, did heal them.

⁴⁰וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃

⁴¹And demons also were coming forth from many, crying out and saying — `Thou art the Christ, the Son of God;` and rebuking, he did not suffer them to speak, because they knew him to be the Christ.

⁴¹וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃

⁴²And day having come, having gone forth, he went on to a desert place, and the multitudes were seeking him, and they came unto him, and were staying him — not to go on from them,

⁴²ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃

⁴³and he said unto them — `Also to the other cities it behoveth me to proclaim good news of the reign of God, because for this I have been sent;`

⁴³ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

⁴⁴and he was preaching in the synagogues of Galilee.

⁴⁴ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃