¹And it came to pass, in the multitude pressing on him to hear the word of God, that he was standing beside the lake of Gennesaret,

¹ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃

²and he saw two boats standing beside the lake, and the fishers, having gone away from them, were washing the nets,

²וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃

³and having entered into one of the boats, that was Simon`s, he asked him to put back a little from the land, and having sat down, was teaching the multitudes out of the boat.

³וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃

⁴And when he left off speaking, he said unto Simon, `Put back to the deep, and let down your nets for a draught;`

⁴ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃

⁵and Simon answering said to him, `Master, through the whole night, having laboured, we have taken nothing, but at thy saying I will let down the net.`

⁵ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃

⁶And having done this, they enclosed a great multitude of fishes, and their net was breaking,

⁶ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃

⁷and they beckoned to the partners, who [are] in the other boat, having come, to help them; and they came, and filled both the boats, so that they were sinking.

⁷ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃

⁸And Simon Peter having seen, fell down at the knees of Jesus, saying, `Depart from me, because I am a sinful man, O lord;`

⁸ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃

⁹for astonishment seized him, and all those with him, at the draught of the fishes that they took,

⁹כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃

¹⁰and in like manner also James and John, sons of Zebedee, who were partners with Simon; and Jesus said unto Simon, `Fear not, henceforth thou shalt be catching men;`

¹⁰וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃

¹¹and they, having brought the boats upon the land, having left all, did follow him.

¹¹ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

¹²And it came to pass, in his being in one of the cities, that lo, a man full of leprosy, and having seen Jesus, having fallen on [his] face, he besought him, saying, `Sir, if thou mayest will, thou art able to cleanse me;`

¹²ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃

¹³and having stretched forth [his] hand, he touched him, having said, `I will; be thou cleansed;` and immediately the leprosy went away from him.

¹³וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃

¹⁴And he charged him to tell no one, `But, having gone away, shew thyself to the priest, and bring near for thy cleansing according as Moses directed, for a testimony to them;`

¹⁴ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃

¹⁵but the more was the report going abroad concerning him, and great multitudes were coming together to hear, and to be healed by him of their infirmities,

¹⁵ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃

¹⁶and he was withdrawing himself in the desert places and was praying.

¹⁶והוא סר אל המדברות ויתפלל׃

¹⁷And it came to pass, on one of the days, that he was teaching, and there were sitting by Pharisees and teachers of the Law, who were come out of every village of Galilee, and Judea, and Jerusalem, and the power of the Lord was — to heal them.

¹⁷ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃

¹⁸And lo, men bearing upon a couch a man, who hath been struck with palsy, and they were seeking to bring him in, and to place before him,

¹⁸והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃

¹⁹and not having found by what way they may bring him in because of the multitude, having gone up on the house-top, through the tiles they let him down, with the little couch, into the midst before Jesus,

¹⁹ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃

²⁰and he having seen their faith, said to him, `Man, thy sins have been forgiven thee.`

²⁰וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃

²¹And the scribes and the Pharisees began to reason, saying, `Who is this that doth speak evil words? who is able to forgive sins, except God only?`

²¹ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃

²²And Jesus having known their reasonings, answering, said unto them, `What reason ye in your hearts?

²²וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃

²³which is easier — to say, Thy sins have been forgiven thee? or to say, Arise, and walk?

²³מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃

²⁴`And that ye may know that the Son of Man hath authority upon the earth to forgive sins — (he said to the one struck with palsy) — I say to thee, Arise, and having taken up thy little couch, be going on to thy house.`

²⁴אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃

²⁵And presently having risen before them, having taken up [that] on which he was lying, he went away to his house, glorifying God,

²⁵וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃

²⁶and astonishment took all, and they were glorifying God, and were filled with fear, saying — `We saw strange things to-day.`

²⁶ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃

²⁷And after these things he went forth, and beheld a tax-gatherer, by name Levi, sitting at the tax-office, and said to him, `Be following me;`

²⁷ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃

²⁸and he, having left all, having arisen, did follow him.

²⁸ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃

²⁹And Levi made a great entertainment to him in his house, and there was a great multitude of tax-gatherers and others who were with them reclining (at meat),

²⁹ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃

³⁰and the scribes and the Pharisees among them were murmuring at his disciples, saying, `Wherefore with tax-gatherers and sinners do ye eat and drink?`

³⁰]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃

³¹And Jesus answering said unto them, `They who are well have no need of a physician, but they that are ill:

³¹]13-03[׃

³²I came not to call righteous men, but sinners, to reformation.`

³²לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

³³And they said unto him, `Wherefore do the disciples of John fast often, and make supplications — in like manner also those of the Pharisees — but thine do eat and drink?`

³³ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃

³⁴And he said unto them, `Are ye able to make the sons of the bride-chamber — in the bridegroom being with them — to fast?

³⁴ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃

³⁵but days will come, and, when the bridegroom may be taken away from them, then they shall fast in those days.`

³⁵ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃

³⁶And he spake also a simile unto them — `No one a patch of new clothing doth put on old clothing, and if otherwise, the new also doth make a rent, and with the old the patch doth not agree, that [is] from the new.

³⁶וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃

³⁷`And no one doth put new wine into old skins, and if otherwise, the new wine will burst the skins, and itself will be poured out, and the skins will be destroyed;

³⁷ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃

³⁸but new wine into new skins is to be put, and both are preserved together;

³⁸אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

³⁹and no one having drunk old [wine], doth immediately wish new, for he saith, The old is better.`

³⁹ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃